א. בתמונה אחד ממספר נציבי מלח באזור הר סדום (ים המלח) שזוהו על ידי נוסעים ועולי רגל בתור אשת לוט על פי הפסוק "ותבט אשתו מאחוריו ותהי נציב מלח" (בראשית יט, כד-כו).
באדיבות Wilson44691 מויקיפדיה ערך "אשת לוט"
ב. הפסל מיכה אולמן חפר ב-1984 בור באדמת הר סדום והשאיר את מרכזו כך שנוצר עמוד וקרא ליצירה בשם "אשת לוט".
ג. פרופסור גלית חזן-רוקם מן האוניברסיטה העברית פרסמה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1989 ספר שירים בשם "אשת לוט".
ד. בשנת תשט"ז יצא לאור בהוצאת המתמיד בתל-אביב רומן של מריה (לי) פיסקטור בשם "אשת לוט" בתרגומו של יעקב בן-ארי.
ה. ב-1971 הגיע למקום הראשון בפסטיבל שירי תנ"ך שירה של עדית נעמן "אשת לוט" בביצוע צמד רעים. בבית האחרון מציעה עדית נעמן הסבר שלפיו מליחותו של ים המלח מקורה בדמעותיה של אשת לוט.
ו. לאחרונה הלחין יוני בלוך למלים של ברק פלדמן שיר בשם לוט שמתייחס לשחיקת האבן של נציב המלח של "אשת לוט" על ידי הרוח הגשם והזמן.
ז. שי גיל פרסם ב"אימאגו" ב-19/08/2006 פירוש נרחב לסיפורה של אשת לוט תחת הכותרת "מבט פסיכו דינמי על מבטה של אשת לוט", שבו הוא מזכיר גם את המקבילה מהמיתולוגיה היוונית לסיפור אשת לוט – מדוזה, שכל המביט בה היה הופך לאבן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה