נדמה שבשנים הסמוכות (לפני ואחרי) להקמת המדינה לא היה נאום פוליטי שבו לא שובץ פסוק מקראי. כיום האופנה הזאת פחות פופולרית, אבל עדיין פה ושם היא מבצבצת במעמדים ממלכתיים טקסיים. למשל:
א. להלן קטע מנאום ההכרזה של בנימין נתניהו על הקמת הממשלה מיום 2009-03-31:
"משורר תהילים אמר 'אדוני, לא גבה לבי ולא רמו עיניי, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני'. חברי הכנסת, לא בצהלת מנצחים אני עומד לפניכם היום, אלא בתחושת אחריות כבדה".
ב. נשיא המדינה שמעון פרס אמר בנאומו בטקס השבעתו בשנת 2007:
הגעתי לארץ כְאדם צעיר. וזכיתי בזכוּת הגדולה לשַרת את האומה. אדם מזדקן, אמונה אֵינה מזדקנת. היא מתחדשת כל העת. כדברי יואל: "זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן-בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ ". (יואל ג, א-ב).
ג. בנאומו של שר החינוך גדעון סער בפתיחת טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשס"ט: כולכם העשרתם את ישראל ברוח. "לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי" (זכריה, ד, ו)...
זהו פִּשְׁרָהּ של התביעה האלוהית מעַם-ישראל: "וִהְיִיתֶם לִי סְגוּלָּה מִכֹּל העמים" (שמות, יט, ה) , "לִבְרִית עָם, לְאוֹר גּוֹיִים" (ישעיהו, מב, ו).
ד. נאום ראש הממשלה אהוד אולמרט מיום 17.07.06
"אני רואה לנגד עיני את הבנים החטופים, את אלה שעומדים בקו החזית ובקו האש, את אמיצי-הלב ונחושי-הדעת שנלחמים היום ועלולים להיות חס וחלילה היעד לחטיפה מחר.
על כולם נגן, בשם כולם נילחם...
אני רוצה לסיים את נאומי בקריאת קטע מתוך דברי הנביא ירמיהו:
'כה אמר ה', קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים - רחל, מבכה על-בניה; מאנה להינחם על-בניה, כי איננו... ושבו בנים, לגבולם.'
אנחנו – ננצח!"
ד"ר דויד שוורץ מן המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן כתב במאמר בשם "הרטוריקה של מנחם בגין" שבגין השתמש בפסוקי תנ"ך על מנת לקרב אליו את בני עדות המזרח ואת הדתיים שקופחו על ידי השלטון הקודם.
דוגמא לשימוש בפסוק מנאום חתימת חוזה השלום בשנת 1979: " זה היום קיווינו לו נגילה ונשמחה בו" (ישעיה כה, ט - בשינויים קלים).
דוגמא לשימוש בסיפור מקראי מנאום של בגין בכנסת בעת ביקור סאדאת: "ברכתנו שלוחה לנשיא...לרגל חג הקורבן. החג הזה מזכיר את העקדה. היה זה הניסיון שבו העמיד בורא העולם את אבינו...באמונתו..., ואברהם עמד בניסיון הזה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה