מקור השם אל על

מקור השם אל על:

"ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם" [הושע יא, ז]

את השם הציע שמואל שצ'ופק וקיבל את ההצעה דוד רמז, שר התחבורה הראשון

אל על הוא גם שמו של אחד מנחלי רמת הגולן

צילם: זקו 2010

(c)

בריאת העולם מאת זאק יתרו

בריאת העולם מאת זאק יתרו

(c)

2010

-

פירוש מקורי: ששת ימי השבוע - שבכל אחד מהם יש אור וחושך, יום ולילה, אור וצל - מקיפים את השבת, שיש בה רק אור

צילום שלי

השם המקורי של היצירה: "מקדש בזמן"

אדם וחווה מאת עובדיה אגסי

סיפור גן עדן

ציור שמן מאת עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

-

עץ הדעת מעוצב מצבע רקע לבן ומחלקי פסוקים נבחרים מפרשת הגרוש מגן עדן, למשל:

בראשית ב, ה ("ואדם אין לעבוד את האדמה"...)

בראשית ג, כב-כד ("ויגרש את האדם"...)

אגסי מבטא בעיצוב זה את תפיסתו שעולם הידע בנוי ממלים שמורכבות מאותיות, שמורכבות מקווים. תפיסה זו מעניקה את הבכורה לציור, שבו יש לקווים מקום מרכזי, בהבדל מהידע שמושתת על הטקסט או על המספרים.

מקורי היא גם הפירוש של אגסי שהנחש החזיק את פרי עץ הדעת בפיו הפעור. פירוש זה ממלא אחד מן החללים שמותיר הסיפור המקראי, שכדרכו מגלה מעט ומסתיר הרבה.

בני הזוג האנושי הראשון מוצגים עירומים, בהתאמה לסיפור המקראי, אך לאגסי יש כמה חידושים לחדש לצופה:

בני הזוג מוצגים בחיבוק

אדם מופיע חבוי מאחורי חווה, בהתאמה לדומיננטיות של חווה בסיפור הפיתוי

אדם צבוע בצבעים כהים ואילו חווה בבהירים, והשימוש באמצעי חזותי זה מחזק את ההבדלים שבין המינים

לעיניה של חווה צמוד משהו שנראה לי כמו משקפי שמש, מה שמוסיף לציור ממד עכשווי, ורומז לכך שסיפור אדם וחווה אינו סיפור שקרה פעם, בתחילת ההיסטוריה, לאיזה זוג שקשור אל כל אחד מאיתנו באיזה קשר אינטלקטואלי רופף, אלא שמדובר בכל אחד מאתנו, בלי הבדל בין המינים.

חווה הייתה ג'ינג'ית!

עץ הדעת עשוי ממלים

פרט שגזרתי מתוך "סיפור גן עדן"

ציור שמן מאת עובדיה אגסי

כתונת הפסים של יוסף מאת עובדיה אגסי

כתונת הפסים של יוסף- מבט מרחוק

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונה

כתונת הפסים של יוסף- מבט מקרוב

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונה

ציור שמן של עובדיה אגסי (1920-1997)

כתונת הפסים של יוסף מעוצבת מפסים מובלטים שמשמשים כפירוש חדש על הביטוי "כתונת פסים". הפירוש המקובל הוא שהפסים היו בצבעים שונים על מישור דו ממדי, אך איש לא דיבר עד כה על היות הפסים בולטים בתלת ממד.

הכתונת מפויחת וטבולה בדם. סביבה תבליטי מלים שבהם מצטט אגסי פסוקים נבחרים מסיפור התנכלות בני יעקב ליוסף. למעלה הפסוקים מבראשית לז, ב-ד שמתחילים במלים: " ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם". מצד שמאל הפסוקים מבראשית לז,ה, ט (ויחלום עוד חלום אחר"), הפסוק מבראשית לז, כא ("וישמע ראובן") הפסוק מבראשית לז כו ("ויאמר יהודה") שממשיך מימין ואחריו הפסוק מבראשית לז, לא שממשיך למטה.

ראו מצגת בפליקר עם עבודות נוספות של עובדיה אגסי

השפעת התנ"ך על דוד רקיע- המשך

בהמשך לתמונות שפרסמתי אתמול להלן עוד מספר עבודות של הצייר הירושלמי דוד רקיע ששלחה לי בתו, קרין רקיע-סימנטוב (c), ביחד עם ההסבר הבא:

חלום משה רבנו

ירושלים בתוך "אגוז" מרחף. מתוך האגוז יוצאת ציפור שמסמלת את עם ישראל אל עבר לוחות הברית. בראש התמונה צמד אותיות "יוד"

שמואל מושח את דוד למלך

ליתוגרפיה משנת 1958 שבה הצטרף אבי כחבר ל "איגוד האמנים היהודיים של פאריז". הצטרפותו מרמזת על מגמת פיתוח השורש האקספרסיוניסטי ביצירתו לאפיק יהודי יותר.

מזוזה

המזוזה היא ליד שער העיר ירושלים - שומרת ומגינה עליה

פסוק על מצבה

פסוק על מצבה:

ואורח צדיקים כאור נוגה

הולך ואור עד נכון היום

משלי ד, יח

צילם: זקו

©

2010

השפעת התנ"ך על דוד רקיע

להלן מספר עבודות של הצייר הירושלמי - דוד רקיע ששלחה לי בתו, קרין רקיע-סימנטוב (c), ביחד עם ההסבר הבא:

אבי נולד בשנת 1928 בשם ואלטר שטרנפלד. את שמו העברי בחר מהתנ"ך.

דר' גדעון עפרת הקדיש ליצירתו של אבי את ספרו: "דוד רקיע - אותות"

[הוצאת ארט פלוס ירושלים, 2009]

משיכתו של אבי לתנ"ך החלה עוד בילדותו, כנכד לסב שהיה סופר סת"ם, ועוד אז, כילד (באוסטריה) נמשך ל"אותיות הקודש היהודיות".

אבי הושפע רבות מספר הספרים, מהדמויות, מעיר דוד, מהסיפורים והמיסטיקה, וחשוב לא פחות מהאות העברית עצמה - האות הקדושה - בה נכתב הספר.

"ארבע אמהות"

הציור מוקף בשערי ירושלים. בלב הצוהר נראות ארבע נשים בגלימות כחולות - ארבע האימהות של עם ישראל. משמאל - דמות בצורת האות ש"ין - ("שומר ישראל " ) הנענית בדמות - ש"ין - נוספת הנושאת ידיה למרומים . ענפיו של עץ שחור מבקשים אף הם להתנשא לשחקים, והם מייצגים את העץ המשפחתי של עם ישראל .

"דוד המלך "

האות ש"ין היא האות הראשונה של המלים "שכינה", "שלום" "שדי" וגם שם המשפחה הקודם של אבי - שטרנפלד. בנוסף יש לאות ש"ין משמעות קבליסטית (אבי למד קבלה ואף אייר ספר -של דר' ש.ז. כהנא שנקרא "האותיות וסודותיהן"). יש כאן גם רמז לשלמה המלך. . אגב דוד המלך שבתמונה דומה מאוד לאבי בתווי הפנים.

הבריאה

שמות

במרכז בולטים השמות המקראיים יוסף ואברהם רות וחנניה

שיר המעלות

יצירה המושפעת מספר תהילים