צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
בשליש העליון של התמונה עובדיה אגסי מצטט (הכיתוב במאוזן) מנחמיה פרקים א-ב. הכיתוב אופף איור בהשראת הסיפור על נחמיה שבא לארמון בשושן הבירה בתוקף תפקידו כמשקה למלך, בעת שהשגל ישבה לימינו של המלך (פרק ב פסוק ו).
בציור שמתחת, לכל רוחב הבד, נראה נחמיה כשהוא יוצא מפרס לכיוון ארץ ישראל מלווה באנשי צבא (פרק ב פסוק ט).
בשליש האמצעי עובדיה אגסי מצטט (הכיתוב במאונך) מנחמיה (פרק ב פסוק יג ואילך) פסוקים שעוסקים בבניין חומת ירושלים, והאיור, בהתאם, מציג מימין פועלים (רצפים) שבונים את החומה ביום (שמש גדולה מאחוריהם) ולצדם, משמאל, השומרים בלילה (לאור הכוכבים שמעליהם) ככתוב בפרק ד, טז:
הָיוּ-לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר, וְהַיּוֹם מְלָאכָה.
בשליש התחתון הכיתוב (מפרק ב, יח ואילך - המשך של נושא בניית החומה) אופף שורת לוויים מנגנים בתופים ובחצוצרות. על הבמה המוגבהת עומד עזרא הקורא בתורה בהשראת פרק ח, ד:
וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר, עַל-מִגְדַּל-עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
בחלק התחתון של התמונה מאייר עובדיה אגסי בצדודית את יעקב (ישראל) אבינו כשהוא מברך את אפרים ומנשה. מנשה הבכור כורע לימין סבו ומסתיר את אפרים הצעיר שכורע לצדו. יעקב העיוור משכל את ידיו ומברך בימינו את אפרים.
פסוקים נבחרים תוך הסיפור המקראי אופפים את הדמויות ממותניהן ומעלה. הקריאה מתחילה מן הפינה הימנית התחתונה במאונך כלפי מעלה, ומשם במאוזן כלפי שמאל.
הפסוקים הם מבראשית מז כט-ל ומן הפסוקים הפותחים והסוגרים את בראשית מח.
יעקב יושב בישיבה מזרחית ברגליים יחפות. עיניו עצומות. זקנו הלבן מגיע עד לרצפה.
אותיות מתוך ברכת יעקב למנשה ואפרים בתקריב
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
עובדיה אגסי מעתיק בנאמנות את סמלי השבטים המקובלים באמנות היודאיקה מזה דורות רבים (ראובן = פרח הדודאים,שמעון = חומה, לוי = חושן, יהודה = גור אריה...)
סמלי השבטים
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
אך מעצב את סמלו של שבט יששכר באופן חריג:
בדרך כלל מייצג את שבט יששכר ציור של חמור בגלל הפסוק "יששכר חמור גרם" (בראשית מט, יד), אך אגסי נצמד לחלקה השני של הברכה ליששכר: "ויט שכמו לסבול" (בראשית מט, טו), ומצייר סבל שנושא שק על גבו:
סמל יששכר - סבל נושא שק על גבו
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
היצירה כולה בעלת אופי דקורטיבי: סמלו של כל שבט מופיע בתוך משושה שעשוי מקווים קטנים ועדינים. גודלם של כל המשושים אחיד. המשושה הסמל והמלים מובלטים ואילו הרקע חלק. היצירה כולה בצבע בז ומשובצות בה אבנים טובות על רקע חום.
כל סמל מלווה בחלקי פסוקים מברכת יעקב לשבטים (בראשית מט)..
אגסי מקורי גם בכך שהוא מצטט את הפסוקים בגוף היצירה באמצעות אותיות חצובות בשכבות של צבע שמן.
חריג נוסף ממסורת היודאיקה הוא הטקסט שגולש בין סמלי שמעון ולוי ומאחד אותם, כפי שהם מאוחדים בברכת יעקב: "שמעון ולוי אחים" (בראשית מט, ה).
סמלי שמעון ולוי מאוחדים באמצעות תוכן הפסוק מברכת יעקב
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
בציור השמן שלפנינו עוסק הצייר עובדיה אגסי בעשרת הדברות.
דמותו של משה רבנו תופסת את רוב שטחו של הציור. הקדשת מקום כה רב לדמות אחת מלמדת על החשיבות הרבה שהיוצר והעם מייחסים לו.
הפסוקים האופפים את משה לקוחים מהפרק העוסק בעשרת הדברות (דברים ו, ד- ט) .
למטה באותיות גדולות הפסוק מדברים לג, ד:
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב
כאשר המלה "קהילת" כתובה באופן משובש, והאות יו"ד מופיעה אחרי האות קו"ף במקום אחרי האות ה"א.
למטה בסיום מצוטט הפסוק מדברים ו, יב
בידו האחת משה אוחז את לוחות הברית כאשר המצוות מסומנות עליהם, כמקובל, באותיות א-י. על רקע העיסוק המרובה של אגסי באותיות מקבלות האותיות שעל לוחות הברית בעיני משמעות מיוחדת, כאבני היסוד שמהן מורכבת היהדות. במסורת היהודית אותיות מחליפות את הספרות בחישובי החשבון, וכידוע מעשר הספרות הראשונות ניתן להרכיב כל מספר.
בידו השנייה אוחז משה במטה ששימש אותו בנסים שונים.
רגליו של משה יחפות כאילו מאז נס הסנה ("של נעליך מעל רגליך") עוד לא נעל את נעליו.
שתי אלומות אור מעל לראשו של משה מזכירות את תרגום הוולגטה לפסוק "קרן עור פניו" (שמות לד כט). תרגום זה מתייחס למלה "קרן" כאל איבר בגוף ולא כאל קרן אור. כך גם שתי קרניים קטנות יוצאות מראש הפסל הידוע "משה" מאת מיכלאנג'לו בואונרוטי, שנוצר בסביבות 1515, ונראה שאגסי רומז אליו.
