בלעם
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
היצירה "בלעם" נחלקת לשני חלקים מרכזיים:
האחד בצבע לבן, במרכז, בצורת טרפז שממנו יוצא משולש, כך שחלקו העליון מזכיר מגן דוד.
השני בהיקף בצבע חום.
בחלק הלבן כתובים פסוקים מנאום בלעם.
בחלק החום כתובים פסוקים שמהווים רקע לנאום זה.
החלק הלבן נראה שקוע בעוד החלק החום נראה מוגבה.
על גבי הטרפז הלבן מובלטים 12 משולשים מחוספסים שמסמלים את שבטי ישראל הפרושים למרגלות ההר אשר ממנו נושא בלעם את נאומו. המשולשים ממחישים גם את המלה "אוהל" שבפסוק "מה טובו אוהליך".
אגסי מצטט מנאום זה כמה פסוקים:
בראש הרקע הלבן באותיות גדולות הוא מצטט את הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד,ה)
מתחת באותיות קטנות יותר הוא מצטט את שני הפסוקים הבאים (ו-ז) ומיד בהמשכם את פסוק ט.
מיד מתחת לכל אלה מזבח (אחד משבעת המזבחות הנזכרים בפרק כג פסוק א)
סביב הטרפז הלבן ערוכים פסוקים:
למעלה במדבר כא, כג- כד – סיחון לא הרשה לבני ישראל לעבור בגבולו, יצא להלחם מולם, ונוצח.
מיד בהמשך לאותו קטע – במדבר כא, לג-לה – המלחמה עם עוג מלך הבשן.
מיד בהמשך לאותו קטע – במדבר כב- פסוק א (בני ישראל חונים בערבות מואב) ובמדבר כב פסוק ד-ה (בלק קורא לבלעם)
משמאל באלכסון במדבר כב פסוק ה ואילך - המשך של סיפור בלק הקורא לבלעם.
מימין באלכסון במדבר כב פסוק י ואילך (דברי בלעם לה')
רקע ועיקר:
רוב היצירות של אגסי שמתייחסות לתנ"ך כוללות פסוקים שמשמשים כרקע לאיור של סיפור מקראי. עיצוב פסוקים אלה, החצובים בשכבות עבות של צבע שמן, ייחודי לאגסי, ומשמש כמוטיב, כאלמנט שחוזר ביצירות רבות.
ביצירה זו מופיע שימוש נוסף במוטיב הרקע:
הפרדה בין פסוקים המשמשים כרקע לבין פסוקים המשמשים כעיקר.
עובדיה אגסי נקרא על שמו של עובדיה הנביא, ולכן אך טבעי הוא שמתוך עשרות היצירות שבהן התייחס לתנ"ך הקדיש אחת לנביא שעל שמו הוא נקרא.
היצירה משמשת כאיור שממחיש באופן ויזואלי את הנאמר באחד הפסוקים שבספר עובדיה.
המחשה זו מהווה פירוש מקורי של הצייר לאותו פסוק.
ביצירה מצוטטים שמונה פסוקים מתוך עשרים ואחד הפסוקים שבספר עובדיה:
הפסוקים מקיפים שלוש דמויות אפופות אש שלרגליהן גבעולי קש.
הדמויות ממחישות את הנאמר בפסוק יח:
וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם
אחת הדמויות מייצגת את בית יעקב, השניה את בית יוסף, והשלישית את בית עשו
הצבעים הבולטים ביצירה הם צבעי האש: צהוב (במרכז) ואדום (מסביב)
עובדיה הנביא
צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
תוכחה:
יחזקאל פרק ג טז – הנביא יחזקאל מקבל מהאל הוראות להזהיר את העם
ו, י – כדי שידעו שה' הוא האלוהים
ז, כו – נבואה על אבדן החזון ואבדן התורה
נחמה:
יא, יז – "וקבצתי אתכם..."
טז, ו-ח "בדמייך חיי..."
בתוך הפסוקים תחובים דימויים כגון חצר בית המקדש שחזה יחזקאל ועליו המלה "ירושלם", כדים, מגש, קרני שור, פני חיה, עמודי מקדשים, פסלי אנשים שעומדים בפרופיל, אחד מהם נושא ידיו לשמיים. למטה בצד שמאל מצויר איש עומד שידיו משולבות על חזהו.
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
ביצירה "על נהרות בבל" מאייר עובדיה אגסי את הפרק הקצר (בן תשעה פסוקים) תהילים קלז.
האיור כולל שלושה מרכיבים שכל אחד מהם מלמד על התעניינות האמן בתחום נפרד:
א. ציטוט ארבעה פסוקים (מתוך התשעה) במלואם – התעניינות במקורות יהודיים
ב. ציור נהרות בבל – התעניינות בחוויות ילדותו בעיראק
ג. אריה מכונף – התעניינות במיתולוגיה ובארכיאולוגיה מקראית
א1. מימין אותיות הפסוק (תהילים קלז, ה) שמתחיל במלים "אם אשכחך ירושלים"
אגסי כותב את האותיות בלי התחשבות בסיום השורה המקורי בתנ"ך
הוא כותב, למשל:
תדבק ל
שוני לח
כי אם ל
א אזכר
כי...
א2. במרכז היצירה אותיות הפסוק (תהילים קלז, א) המתחיל במלים "על נהרות בבל"
א3 . משמאל במאונך הפסוקים (תהילים קלז, ח-ט) המתחילים במלים "בת בבל השדודה" ומסתיימים במלים הקשות:
אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע, שבגללן, ככל הנראה, מאפיין את היצירה כולה הצבע האדום, צבע הדם.
ב. לטענת ד"ר יגאל בן נון במאמרו "חזיונות עובדיה - קטלוג תערוכה של עובדיה אגסי" (מרס 1987)
הקווים שבין קטעי הטקסט "מסמלים את הפרת והחידקל, ששינו את כיוון זרימתם לצפון-דרום במקום מערב-מזרח".
ראוי לזכור שאגסי עלה ארצה מבבל (עירק) כשהיה כבר כבן שלושים, ומראה הפרת והחידקל היה מוכר לו מחוויה אישית.
ג. בעל החיים המכונף
שימו לב לדמיון (למשל בזנב) בין בעל החיים המכונף של אגסי לבין הלמסו שנתגלה בארמון סרגון בעירק
"על נהרות בבל"
צייר:
עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
תמונת CC שהעלתה לויקיפדיה Marie-Lan Nguyen © ערך כרוב (תנ"ך)
באותו ערך בויקיפדיה גם נכתב כי אריות או שוורים מכונפים שימשו כעיטור על קירות ודלתות... כשומרים בשני צדי הכניסה למקדשים במסופוטמיה.
צייר: יהושע אקפו (ג'סי) (ז"ל) 1937 - 2001
© כל הזכויות שמורות למגי אקפו-פרז (בתו של האמן)
עבדים היינו לפרעה במצרים
צייר: יהושע אקפו (ג'סי) (ז"ל) 1937 - 2001
© כל הזכויות שמורות למגי אקפו-פרז (בתו של האמן)
סולם יעקב
צייר: יהושע אקפו (ג'סי) (ז"ל) 1937 - 2001
© כל הזכויות שמורות למגי אקפו-פרז (בתו של האמן)
