יום שבת, 12 ביוני 2010

מגילת אסתר- ציורי המחשב של פרופסור רות בן ישראל

פרופסור רות בן ישראל הוציאה לאחרונה ספר Bible Illuminations עם למעלה ממאתיים ציורי מחשב של סיפורי המקרא. ציוריה מופיעים בסדרות. לכל סיפור תנ"כי היא מייחדת סדרה.

להלן כמה מציורי המחשב שלה למגילת אסתר שעדיין לא פורסמו.

כל הזכויות שמורות לפרופסור רות בן ישראל 2010

"ויאמר חרבונה... הנה העץ אשר עשה המן למרדכי" (מגילת אסתר פרק ז פסוק ט)
-


"ותאמר אסתר: איש צר ואויב המן הרשע הזה" (מגילת אסתר פרק ז, פסוק ו)
-

"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (מגילת אסתר פרק ו פסוק א)
-


מה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך (מגילת אסתר פרק ה, פסוק ו)
-


"וילבש [מרדכי] שק ואפר" (מגילת אסתר פרק ד פסוק א)
-


"ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (מגילת אסתר פרק ו פסוק יא)

יום שישי, 11 ביוני 2010

שירי שואה שמתייחסים לתנ"ך

להלן כמה דוגמאות לשירי שואה שמתייחסים לתנ"ך:

כותונת איש המחנות, אבנר טריינין

המשורר משווה בשיר את כותונת הפסים של יוסף לכותונת האסיר שלבשו יהודים במחנות ההשמדה של הנאצים.


כתוב בעיפרון בקרון החתום, דן פגיס

הקול הדובר בשיר הוא קולה של חוה אמנו, שהיא אם האנושות כולה, ומכאן השאלה: לאן נעלמה האנושיות בתקופת השואה?


"שיר השירים", אלכסנדר פן

חבצלת השרון ושושנת העמקים מזכירות לדובר בשיר את אמו, ואילו הביטוי "שחורה אני ונאוה" - את תימרות עשן-הכבשנים במחנות המוות של הנאצים. השיר מסתיים בשורה:

"שיר השירים לחבצלת כבשנים"


"שיר השירים", ליובה אלמי

הפסוק "מי זאת עולה מן המדבר" מזכיר לדובר בשיר את אחותו שנשרפה בכבשן במחנות המוות של הנאצים. שורה מהשיר:

-"פתחי כלה...!"

- דמי נוטף, ידי כרותה.

- איככה אפתח?...


" זכור", אמיר גלבע

השיר מתייחס למיליוני היהודים שנטבחו בידי הנאצים, ומסתיים בפסוק "זכור את אשר עשה" (דברים כה, יז)

במהלך השיר משתמש המשורר בביטוי המקראי "ארמי אובד אבי" (דברים כו, ה) כדי לציין את העובדה שאביו אבד בשואה.


"שלשה המה נפלאו ממני", יעקב אורלנד

התבנית של משלי פרק ל (יח-יט) - "שלשה המה נפלאו ממני"- משמשת את הדובר בשיר על מנת לבקר רבים מאלה שחוו את השואה ושרדו על יכולתם להמשיך ולהאמין באל.


"בהיפתח שערי מוות", אהרן צייטלין

הדובר בשיר משווה את אומללותם של איוב ושל קין לאומללותם של הנספים בשואה, ושואל את שאלות איוב לגבי אותה תקופה.


את השירים במלואם תוכלו לקרוא באנתולוגיה של מלכה שקד "לנצח אנגנך", הוצאת ידיעות אחרונות, 2005.

יום חמישי, 10 ביוני 2010

דיאלוג של אמנים ישראליים עם תחריטי גוסטב דורה

באתר האינטרנט של בית אבי חי פרסם דוד שפרבר מאמר בשם "השורשים של הצבר" שעוסק בתערוכה "איורי התנ"ך של גוסטב דורה ואמנות ישראלית עכשווית" שהוצגה בחודש מרץ השנה בגלריה לאמנות באוניברסיטת תל אביב (אוצר: פרופסור מרדכי עומר).

בתערוכה הוצגו יצירות של רפי לביא, אתי יעקובי, מיכל היימן יוסף קריספל שמתייחסות לציורי התנ"ך של גוסטב דורה וכן יצירות שמתייחסות למיתוסים מקראיים.

למאמר נלווה צילום העבודה "דיאלוג עם דורה" מאת מיכל היימן. רואים בה את הציור "מיכל ודוד" של דורה, מתחתיו מופיע הכיתוב "מה תלוי בך?" מעליו הכיתוב באנגלית :

Attacks on linking

את פניה של מיכל בציור של דורה החליפה מיכל בפניה שלה כשהם מוסתרים חלקית על ידי מצלמה.

למאמר נלווה גם צילום ציור "קין והבל" של דורה, שמעליו כתב רפי לביא את המילה "גרניום" ומתחתיו את המלה "ראש". בפינה הימנית שרטט חלק ממגן דוד, ועל השוליים הימניים רשם פרופיל של גבר שמעשן סיגריה. במרכז התמונה צייר לביא קשת בצבעים.

שפרבר מצטט מראיון לעיתון "הארץ" שבו אמר רפי לביא שהוא ואשתו תופסים עצמם פעמים רבות ביום כשהם משתמשים בביטויים מקראיים שהם "חלק מאתנו".

אחת העבודות בתערוכה היא ליטוגרפיה של רפי לביא (בלי קשר לדורה) שבה כתב בכתב ידו פסוק משיר השירים.

ראוי להזכיר כי המפגש עם ציורי התנ"ך הפופולריים של דורה הוא, ככל הנראה, חוויה מכוננת של חלק ניכר מן הישראלים, וביטוי לכך מצאתי (ופרסמתי בעבר בבלוג זה):

  • בשירו של מאיר ויזלטיר "תנ"ך בתמונות" ("דבר אופטימי עשית שירים", 1976, "סימן קריאה")
  • בציור "צמיחה" מאת הדסה בארי, שמתייחס לתחריט "בת יפתח" של דורה
  • בסדרת עבודות וידאו (2003) בשם "התנ”ך בתמונות" מאת בני הזוג דינה שנהב ודורון סולומונס, שממחיזות את תחריטי דורה (כגון: "יעקב והמלאך" "פילגש בגבעה")
  • בבול רשות הדואר "פליקס מנדלסון – אליהו" (1996) בעיצובם של נעמי ומאיר אשל, שעליו מופיע תחריט דיוקן אליהו הנביא מאת דורה (ראו להלן)




בתערוכה בשם "תנך עכשיו" שהתקיימה בגלריה העירונית לאמנות - רחובות בין התאריכים

27/12/2007 - 09/03/2008

הוצגו ציורים של יובל כספי, נחום גוטמן, עדי נס. בין הציורים של יובל כספי הייתה סדרת דמות קריקטוריסטיות בצבעי מים של נשים מהתנך על רקע תחריטים של גוסטב דורה (רות, דבורה,מיכל, בת יפתח).

ציורים קטנים של דורה מופיעים בעבודה "חיה ובנותיה" של חוה ראוכר לרגלי דימוי של אם אתיופית עם שתי בנותיה. העבודה הוצגה בתערוכה "אמהות קדושות" (מתוך הסדרה "בדמותה ובצלמה") בין התאריכים 11 באוקטובר עד 3 בנובמבר 2007 בבית האמנים בתל אביב.



תמות נפשי עם פלשתים
כרזה של המעצב הגרפי יצחק יורש (c) בהשפעת גוסטב דורה
התמונה מתפרסמת באדיבות יצחק יורש

נ.ב.
היום, 6 ליולי 2010, הגיע לידי קטלוג התערוכה "איורי התנ"ך של גוסטב דורה ואמנות ישראלית עכשווית" שנזכרה לעיל.
בקטלוג מופיעים שני צילומים מתוך עבודה של שמחה שירמן שכותרתה "מתוך תחיית המתים 2010". מדובר בקולאז' בגודל
105X101
ובו לצד אלמנטים כמו פרטיטורה לסימפוניה של מאהלר, טקסט של י.ל.פרץ, פסוקי מקרא, שירי משוררים, רשימות יומן, מכתבים... איורים של דורה לגירוש הגר, ולפרשת אשת לוט.

מן ההסברים שבקטלוג עולה שרפי לביא עסק באיורי דורה בעבודות רבות שיצר החל משנת 1997 ועד מותו בשנת 2007.
בנוסף ליצירות מהתערוכה שמניתי לעיל יש בקטלוג גם:
צילומים של עבודות רבות של רפי לביא.

צילום של יצירה של מיכל היימן שבה איור "יעקב ורחל" של דורה כשמתחתיו הכיתוב: "מה את חושבת".
מיכל היימן - שלשה איורים של דורה זה לצד זה (משפט שלמה, בני בנימין חוטפים את בנות שילה, פילגש בגבעה) מעל הכיתוב: "נשים שוכבות" מתחת הכיתוב "טיפולוגיה".
מיכל היימן - ארבע עבודות שמשוות את צילומי הלינץ' שבוצע בחיילים ישראלים בתחנת המשטרה ברמאללה ב- 12 לנובמבר 2010 עם איורו של דורה "איזבל נשמטת מבעד לחלון".

עבודות רבות של אתי יעקובי שרושמת מחדש כמה מאיורי דורה, ונותנת להם שמות מתוך סדרת קלפים בשם "העולם המופלא". סדרה זו מבוססת על סרטים מצוירים של וולט דיסני; למשל, האיור של דורה "אליעזר ורבקה" כותרתו "מימי הפכה לפיל".

סדרת עבודות של יוסף קריספל: אדם וחווה, רות, שאול ודוד, קין והבל, גירוש מגן עדן, פילגש בגבעה, בריאה, דוד, חורבן, אחאב, יצחק, אליהו, דוד, יעקב והמלאך, דוד וגוליית, גירוש, שמונה פרקים על דוד ושאול, יוסף פותר חלומות, בריאה, חלום יעקב, קין והבל.

לאחר שעיינתי בקטלוג התחזק אצלי הרושם שאמנים שונים ורבים יוצרים דיאלוג עם הציבור הישראלי הרחב באמצעות שימוש באיוריו של דורה, בתנ"ך, בצה"ל, בסמלי המדינה, בפרות קדושות, באישים פוליטיים, בטלוויזיה כשהיה לה רק ערוץ אחד שכולם צפו בו, ובשאר המכנים המשותפים לכלל הישראלים, שנקראים לעתים בשם "מדורת השבט", אבל פשוט יותר לקרוא לה "אנחנו".

יום רביעי, 9 ביוני 2010

פירושים מקראיים בשירה העברית החדשה

"משפט"- אותה מילה במשמעות לא צפויה

אבנר טריינין בשירו "משפט 'ציון במשפט תפדה'" (ישעיהו א, כז) מתייחס למשמעות של המילה "משפט" לא בהקשר של בית משפט, כפי שרובנו מצפים שיתייחס, אלא במשמעותה התחבירית, כשורת מלים:

"וכי מה נותר לנו חוץ מן המשפט הזה למשל הכתוב כאן כחול על גבי לבן"...


"יונתן"- אותו שם במשמעות לא צפויה

הקול דובר בשיר "יונתן" שכתבה יונה וולך הוא של יונתן, אבל לא יונתן בנו של שאול, כפי שרובנו מצפים, אלא התפוח הנקרא יונתן:

"יונתן, הם קוראים, קצת דם... לקינוח הדבש... הם כורתים את ראשי בענף גלדיולה...ואורזים..."


יהושע – אותן מלים בסיטואציה לא צפויה

מאיר ויזלטיר בשירו "יהושע הקטן הלך לגן" מפרש את הפסוקים שעוסקים בדבר האל ליהושע כאילו היו שיחה בין הגננת לילד הקטן יהושע:

הגננת אמרה לו: אהיה עמך

כאשר הייתי אהיה עמך

יחד נוריש את הארץ הזאת

טרח טרח טרח


למילה "רימה" יש שתי משמעויות- תולעת שלאחר המוות ורמאות

ט. כרמי מבסס על תובנה זו את שירו "שיר המעלות":

ולשוננו רימה

אם לא נרמה,

נאמר:

לשוננו רימה,

תולעה ועפר...

"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ג)

רמי סערי בשירו "תפילה ברחוב יפו" מתייחס למילה המקראית "תצא" (שמובנה תופץ) במשמעותה המודרנית (תעזוב) שהיא פחות או יותר משמעות הפוכה למשמעות המקורית:

רוב לילותיי שתייה וזנונים

כי מלבי יצאה תורה

ובסוליותיי ירושלים

את השירים במלואם תוכלו לקרוא בספר שערכה מלכה שקד, "לנצח אנגנך", בהוצאת "ידיעות אחרונות" 2005

יום שלישי, 8 ביוני 2010

מנורת המקדש בשימוש מסחרי

מנורת המקדש בשימוש מסחרי
השימוש הוא גם במילה מנורה וגם בצורה של המנורה
חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
סניף ירושלים
צילום שלי

יום שני, 7 ביוני 2010

פסוק או חלק מפסוק ככותרת לשיר

"אבן מאסו הבונים", לאה גולדברג, (תהילים קי"ח כב)

"אשא עיני" י.צ. רימון (תהילים קכא, א)

"והיה באחרית הימים", דוד אבידן (מיכה ד, א)

"וירד יפו", מאיר מוהר (יונה א, ג)

"חוזה לך ברח", ביאליק (עמוס ז, יב)

"חתן דמים", בלפור חקק (שמות ד, כו)

"יונק על חור פתן" מנחם בן (ישעיהו יא, ח)

"כרחם אב על בנים", יצחק כצנלסון (תהילים קג, יג)

"כתונת פסים", לאה גולדברג (בראשית לז, ג)

"ציון במשפט תפדה", אבנר טריינין (ישעיהו א, כז)

"ריח השדה", חיים גורי (בראשית כז, כז)

"שיר המעלות", טניה הדר (תהילים)

"תהום אל תהום", דליה רביקוביץ (תהילים מב, ח)

את השירים עצמם תוכלו לקרוא בספר הנפלא שערכה מלכה שקד, "לנצח אנגנך", בהוצאת "ידיעות אחרונות" 2005

פסוק בראש שיר, כמוטו

בנוסף לשימוש בפסוקים בגוף השיר, או בהפניות לפסוקים, יש לעתים בשירה העברית החדשה תופעה של שימוש בפסוקים מקראיים כמוטו לשיר. פסוקים שכאלה מופיעים לפני היצירה עצמה, ומטרתם, בין היתר, לסייע לקורא בהבנתה.
להלן כמה דוגמאות:
אברהם שלונסקי, "התגלות", "ועלי זקן מאד"... (שמואל א, ב)
אהרן אמיר, "אגרת עשו" "ויבז עשו את הבכורה", (בראשית כה, לד)
אורה עטריה, "דרך עלמה" "שלשה המה נפלאו ממני" (משלי ל, יח)
דן פגיס, "שאול ודוד לפניו מנגן" "ויטל בו את החנית" (שמואל-א יח יא)
יצחק למדן, "בין הבתרים", "וירד העיט על הפגרים"... (בראשית טו, יא-יב)
יצחק שלו, "משירות אלישע", "אשקה נא לאבי ולאמי" (מלכים-א, יט,כ)
רחל, "מיכל" "ותאהב מיכל...את דוד" (שמואל-א, יח, כ)
ש.שלום, שיר ללא כותרת שמתחיל במלים "ארבעים יום", "וישלך מידו את הלוחות" (שמות לב)
שאול טשרניחובסקי, "על הרי גלבוע", "וימת שאול" (שמואל-א, לא, ו
שמואל בס, "גבעונים" "וייתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים..." (יהושע ט, כו)
את השירים עצמם תוכלו לקרוא בספר הנפלא בעריכת מלכה שקד "לנצח אנגנך" בהוצאת "ידיעות אחרונות" 2005