השפעת התנ"ך בראי המחקר האקדמי

פרופסור יאירה אמית, שמלמדת תנ"ך באוניברסיטת תל-אביב, כתבה ברבעון להיסטוריה בשם "זמנים" (גיליון 95) מאמר ביקורת על "התנ"ך והזהות הישראלית", ספרה של פרופסור אניטה שפירא (שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 2005). מן המאמר הזה דליתי כמה שאלות בנושא חקר השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל.

א. האם, אכן, החל משנות השבעים, פחתה ההשפעה המוכרת והניכרת שהייתה לתנ"ך על עיצוב הזהות של הישראלי?

ב. איך מודדים השפעה?

ג. האם השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל היא תוצאה של מדיניות שהוביל ראש הממשלה, דוד בן גוריון? האם פרישתו מהחיים הפוליטיים גרמה לירידה בהשפעת התנ"ך?

ד. האם הגשמת יעדים חלקית של הציונות גרמה לירידה בהשפעת התנ"ך?

ה. האם השימוש של המתנחלים בתנ"ך, לאחר מלחמת ששת הימים, גרם לירידה בהשפעת התנ"ך על הציבור שסולד מדרכם המדינית?

ו. האם הירידה בהשפעת התנ"ך על עיצוב הזהות של הישראלי קשורה לתנועה הכנענית? לחוקרים הפוסט ציונים?

ז. האם העלייה בחשיבות נושא השואה כמעצב זהות אלטרנטיבי, בעקבות משפט אייכמן, גרמה לירידה בחשיבות התנ"ך כמעצב זהות?

ח. מה גרם למשרד החינוך להפחית את שעות לימוד התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים?

הלוגו של משרד התיירות

הלוגו של משרד התיירות עוצב בהשראת סיפור המרגלים בספר "במדבר" (יג, כג) לפיו הגיעו המרגלים ששלח יהושע לארץ ישראל, לנחל אשכול, וכרתו שם ענבים כה גדולים עד שנאלצו לשאתם במוט בחזרה למחנה ישראל.

בול המרגלים שנושאים את אשכול הענבים הענק

עם כיתוב על השובל מבמדבר (יד, ח)

מועדים לשמחה תשט"ו 1954 בעיצוב ג. המורי

באדיבות אספן הבולים גדעון

לוגו של משרד התיירות על גבי שלט במתחם השעון ביפו

באדיבות זקו (C)

סמלה של עיריית ירושלים

לוגו של עיריית ירושלים על עמוד תאורה

צילום שלי

סמלה של עיריית ירושלים על סל אשפה

צילום שלי

סמלה של עיריית ירושלים נקבע בשנת 1949 והוא כולל:

א. אריה בהשראת ברכת יעקב לשבט יהודה ("גור אריה יהודה", בראשית מט ט)

ב. עלי זית כסמל לשלום בהשראת היונה של נוח בפרשת המבול ובהשפעת חזון זכריה על שיבולי הזיתים

ג. את חומת העיר העתיקה

הסמל הזה מופיע ברחבי ירושלים (למשל על גבי ספסלים, סלי אשפה, לוחות מודעות) כך שמי שגר בירושלים או מבקר בה נתקל בו לעתים קרובות.

בכלל, כאשר אני מציג השפעה של התנ"ך על מופע מסוים, כמו סמל, מטבע, או בול, כדאי שניקח בחשבון שכל אחד מאלה משוכפל פעמים הרבה - כך שמספר גדול של אנשים נחשף אליו, וכל איש בודד עשוי להתקל בו פעמים רבות.

סמלה של עיריית ירושלים על שלט בשביל עירוני להולכי רגל

צילום שלי

פסל אדם חווה והנחש בקיבוץ איילון

באדיבות אבישי טייכר מויקיפדיה (ערך "אדם וחווה")

קראים

הקראים מקבלים את התנ"ך ודוחים את התורה שבעל פה. הפסוק שחרוט על השער לקוח מתהלים (ק, ד). יש בישראל כעשרים וחמישה אלף קראים. השפעת התנ"ך עליהם דומה לזו שיש לו על היהודים הדתיים, אך את הפסוק הזה וודאי רואים גם היהודים החילונים שעוברים ליד המרכז הקראי ברמלה.

התמונה מתפרסמת כאן באדיבותה של ענת סקילי, שפרסמה בבלוג שלה כתבה אחת על הקראים ברמלה (בתמונה) ואחת על הקראים בירושלים.

מעבר ים סוף - מיניאטורות של סבינה סעד

צבעי גואש

גודל 9*9

מעבר ים סוף בשלושה שלבים:

שלב א: משה נוטה ידה על הים והים נבקע לשנים (על פי שמות יד, כא)

שלב ב: בני ישראל עוברים בים ביבשה בין חומות המים שמימינם ומשמאלם (על פי שמות יד, כב)

שלב ג: סוסי מצרים ורוכביהם טובעים בים (על פי שמות יד, כג)

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2009

תוכנית ללימוד ציפורים שנזכרות במקרא ובקוראן

עדי חשמונאי פרסמה אתמול ב"מעריב" ידיעה חדשותית על פרויקט שנועד לסייע להעלאת מעמדו (הלא מי יודע מה) של התנ"ך בעיני התלמידים. החברה להגנת הטבע ביחד עם אוניברסיטת תל אביב ועם ד"ר יוסי לשם מן המרכז לחקר נדידת ציפורים בלטרון, עיצבו תוכנית ללימוד ציפורים שנזכרות במקרא ובקוראן. בשלב ראשון ילמדו לפי תכנית זו תלמידים יהודים וערבים מששה עשר בתי ספר. עדי חשמונאי מביאה כדוגמה שתלמידים יהודים ילמדו על תפקיד העורב בקוראן, ואילו תלמידים ערבים ילמדו על תפקיד הנשר בתנ"ך.

הבולים (גליונית זכרון) יצאו לאור בשנת 1985בעיצובו של אריה גלזר והם מתפרסמים כאן באדיבות גדעון

תודה לאורי אופיר על ההפניה למאמר ב"מעריב"