יום שני, 7 בספטמבר 2009

מגדל בבל באנגלית זה בבילון

המלה "בבילון" באנגלית היא תרגום של המלה המקראית "בבל" בעברית. יוצרי תוכנת התרגום הישראלית "בבילון" (שבאמצעותה ניתן לתרגם 14 שפות לאנגלית ומאנגלית) התכוונו ככל הנראה לומר שבאמצעות התוכנה שלהם אנחנו יכולים לחזור ממצב הבלבול של הלשונות למצב של "ויהי כל הארץ שפה אחת" (בראשית יא א).
בתמונה: גרפיטי משבלונה שצורתו צורת מגן דוד שמורכב מן המלה "בבילון" ומתחתיה "כסף" ומתחתיה "כוח" ומתחתיה "ממון". נראה היה לי שמדובר במחאה על כך שמדינת ישראל (שמסומלת באמצעות המגן דוד) הפכה להיות למגדל בבל בגלל הפער הכלכלי העצום שבין העשירון העליון לתחתון, אבל לטענת יודעי דבר, כמו מיכאל, בעל אתר "גרפיטי בת"א", מדובר ב"מילים נרדפות לאהוד ברק" - חבל רק שהוא לא הסביר את זה באופן מפורט יותר .

התמונה באדיבות זקו




מגדל בבל

איור של Nick_Shadow מפליקר לכתבה על הוצאה לאור "בבל"

כל הזכויות שמורות לו

השפעת התנך על העברית המדוברת

ידוע לכל כי לשון המקרא השפיעה מאד על העברית המדוברת - אך נדמה לי שנתונים מספריים יכולים לחדד את הרושם הכללי הזה. אז הנה המספרים:

במילון אבן שושן (קרית ספר, תש"ל, כרך 7 מוסף ה) נרשמו 2,099 שרשים מקראיים מתוך 3,407. מספר המלים המקראיות שם הוא 7,238 מתוך 34,171 ולסכום זה יש להוסיף 960 מלים יחידאיות מתוך 3,089. המספרים האלה אינם כוללים את צירופי המלים.

מי שבקיא בתנ"ך (הדתיים) יודע מה מקורו של כל צירוף שכזה, אבל לחילוני כמוני, שיוצא לבדוק מי נגד מי, מזומנות הפתעות; לא רק מההקשר המקורי, אלא גם מעצם העובדה שמדובר בצירוף מלים מקראי. למשל, "שברת לי את הלב" - היה נדמה לי שזה תרגום מאיזה פזמון באנגלית, אבל לא – המקור הוא מתהילים (פט כא: "חרפה שברה לבי"); "שוק על ירך" דווקא זכרתי שזה מפרשת שמשון שהכה את הפלשתים (שופטים טו ח), אבל "שאל את נפשו למות" (יונה ד, ח) חשבתי שזה משירת ספרד.

יום ראשון, 6 בספטמבר 2009

פסוק מתהלים חקוק מעל לפתח בית בשכונת בקעה בירושלים

התמונה היא מהבלוג של ענת סקילי - מכתבה בשם: "סיור בשכונת בקעה בירושלים", תמונה 12- תחת הכותרת "בית כנסת בבית שהיה שייך לפרקליט מחוז ירושלים".
לא ברור אם הפסוק (מתהילים כו,ח) היה חקוק שם כאשר הבית היה שיך לפרקליט מחוז ירושלים, או שמא רק לאחר שהבית הפך לבית כנסת. כך או כך הרושם שלי הוא שישנם ברחבי הארץ בתים רבים שמעל לפתחם חקוק פסוק מהתנ"ך, ואני מתכוון לפרסם כאן מה שיותר תמונות שלהם.
תודה לדובוש על ההפנייה

השפעת התנ"ך על הפוליטיקה בישראל

במהלך הויכוח הפוליטי בישראל (למן ייסוד המדינה ועד לרגע זה ממש) מרבים הצדדים, בלי קשר להשתייכותם הדתית, לצטט את אותם הפסוקים מהתנ"ך שמתאימים לטענותיהם. להלן מבחר דוגמאות:

הביטוי "אל נא תעקור נטוע", שהפך לסטיקר ולהמנון של מתנגדי פינוי ימית (1982) ושל מתנגדי תכנית ההתנתקות (2005), מתבסס על שורה מתוך השיר "על כל אלה", שאותו כתבה נעמי שמר לאחותה כשיר עידוד לאחר שזו נתאלמנה. שורה זו כתבה נעמי שמר בהשראת קהלת (ג, ב)

עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ

בכל פעם שמתנחלים עקרו לפלשתינאים עצים הטיחו בהם מתנגדיהם הפוליטיים באותן מלים בדיוק:

אל נא תעקרו נטוע

תומכי שלמות הארץ מסתמכים על פרשת "ברית בין הבתרים" (בראשית טו יח) שמכילה את הבטחת האל לאברהם ולזרעו לקבל את הארץ מנהר מצרים ועד נהר פרת.

המתנגדים לוויתור על השטחים נתלים בפסוק שנאמר על עמי כנען "לא תחנם" (דברים, ז, ב).

--

שברי פסוקים נוספים שנעשה בהם שימוש פוליטי במסגרת המאבק למען יהודי רוסיה:

"השומר אחי אנוכי?" -המקור: "בראשית" (ד, ט) בתוך דברי קין בתשובה לשאלה: "אי הבל אחיך?"

"את אחי אנוכי מבקש" - המקור: "בראשית" (לז טז) בתוך דברי יוסף שהלך לחפש את אחיו.

"למען אחי ורעי"- שלמה קרליבך הלחין מלים אלה במסגרת המאבק למען יהודי רוסיה. המקור: תהילים (קכב, ח)

"שלח את עמי" (ראו תמונה) - המקור: "שמות"' למשל בפרק ה פסוק א בתוך דברי משה ואהרון הדורשים מפרעה לתת לבני ישראל לצאת ממצרים.

בתמונה: בול "שלח את עמי" (1972) בעיצובו של משה פרג.

כל שטח הבול תפוס על ידי דלת ברזל שממחישה את הביטוי "מסך ברזל", אותה חומה פוליטית שמאחוריה היו כלואים יהודי ברה"מ במשך עשרות שנים בלי יכולת לעלות ארצה.

תודה לגדעון ששלח לי תמונה זו.

פסוק מהתנ"ך (מתהילים קד,ל) בשימוש פוליטי

בגרפיטי של מתנחלים

על דלת של חנות ערבית בקסבה בחברון

באדיבות oligopistos מפליקר

מדוע דווקא הפסוק הזה?

אולי בגלל שזה היה השיר (שיר מתנחלים פופולרי שחיבר שיבי קלר) ששרו אלפי האנשים שהשתתפו בלוויה של סמל אלעזר ליבוביץ שנרצח בפיגוע ליד מעון וכרמל. הוא אהב מאד את השיר הזה, ואמר שאם יקרה לו משהו שלא יבכו אלא ישירו על נקמה. בקיצור: בקוד של המתנחלים הפסוק הזה הוא קריאה לנקמה בערבים על רצח יהודים.

תנ"ך כמקדם מכירות בקניון

בפסח 2009 הוזמן הציבור לבקר בפסטיבל תנ"ך בקניון חולון שעסק בסיפורי המקרא בכלל וביציאת מצרים בפרט.

הפסטיבל התחלק לשני חלקים:

א. ללא תשלום: יצירת תכשיטים מקראיים מחרוזים; עשיית כדים; בניית תיבת משה מחמר.

ב. בתשלום: להצטלם עם פרעונים; לראות סרטים על סיפורי המקרא.

--
מה שמביא לי רעיון לפתרון בעיית סלידת תלמידי התיכון והאוניברסיטאות החילוניים מלימודי תנ"ך – מי שישכנע את המורה שלו שהוא לומד תנ"ך בהתלהבות יקבל בסוף כל שיעור קופונים להופעה של כוכב נולד - כי מה שלא הולך במוח הולך בכסף.

יום שבת, 5 בספטמבר 2009

אדם וחווה הלבשה תחתונה לכל המשפחה

שלט של חנות "אדם וחווה" (שם קליט), בתל אביב, שבו מנצל המפרסם את ההיכרות של הציבור הרחב עם פרשת בריאת האדם, המתוארת בספר "בראשית", ואת הפופלריות של התנ"ך - לקידום מכירות. שלטים אחרים מסוג זה שכבר פרסמתי כאן בבלוג הם: "הבריאה", "תיבת נוח", "ערוגות הבושם" "בית היוצר" "מערכות" "עיר שלם" "פרה אדומה". שלטים שכאלה (וודאי יש מאות מסוגם ברחבי הארץ) מעידים, לטעמי, על כוח-המשיכה העכשווי של התנ"ך, ועל אהדת הציבור כלפיו.

שימושים מסחריים נוספים במותג "אדם וחווה" :

א. צימר סוויטת אדם וחווה בגליל המערבי בגרנות מציע נופש כפרי, בריכת שחייה, מסכי קולנוע, ג'קוזי ואינטרנט אלחוטי.

ב. מתחם צימרים של אוהד וקרן ממן בשם בקתות גן עדן בראש פינה.

ג. בחוות "חווה ואדם" במודיעין מעבירים סדנאות לתלמידים בנושאי אקולוגיה.

התמונה, המקסימה והמשעשעת שלעיל, מתפרסמת כאן באדיבות שמעון רוטנברג, שצילם תמונה זו ופרסם אותה בפליקר.

תנ"ך חדש

לפני ימים אחדים נפטר הסופר, המשורר, הפסל, הוגה הדעות ואוהב התנ"ך עמוס קינן.

בשירו "לקראת סוף האלף" הביע קינן את אכזבתו מן ההישגים של תחיית העם היהודי בארץ ישראל:

התחלתי להטיל ספק באפשרות שבארץ ישראל נכתוב כולנו תנ"ך חדש, שיהיה מפץ חדש, שממנו ייוולד יקום אנושי חדש... שעליו חלמתי, ושגם אותו כנראה אחמיץ...

המשפט של קינן מנוסח על דרך השלילה, אך משתמע ממנו שבארץ ישראל נכתב התנ"ך (הישן) שהיה בבחינת מפץ (מלה שמשמשת לתיאור בריאת העולם, ובאנגלית: ביג בנג), שממנו נולד היקום האנושי הישן, שאנחנו עדיין נמצאים תחת השפעתו. לו היה איש דתי כותב את המשפט הזה לא הייתי מתפלא, אבל די נדיר לשמוע מחילוני מובהק כמו עמוס קינן שהתנ"ך הוא לדעתו המשפיע החשוב ביותר על חיי היום יום בישראל.

בתמונה: פסל המשיח (משנת 1966) של עמוס קינן

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות יאיר טלמור מויקיפדיה ערך "עמוס קינן"

הרעיון של כתיבת תנ"ך חדש צץ ועולה מדי פעם , אולי בעקבות
1. הצלחת
התנ"ך החדש של הנוצרים (הברית החדשה)

2. או זה של המוסלמים (קוראן)

3. יאנוש קורצ'אק
"אם רוצה אני לבוא לארץ ישראל, הרי זה לשם שיחה עם האלוהים ועם העבר. – נחוץ
תנ"ך חדש לאנשים." ("מ"ט אגרות", דת הילד, עמ' 211, מתוך מכתב לאדווין מרקוזה, 14/9/1937) התפרסם באתר האינטרנט של אורנים תחת הכותרת: "ארץ ישראל - ארץ התקווה כיצד חווה קורצ'אק את ארץ ישראל? מה המשמעות שמצא במפעל ההתיישבות?"

4. יהודה עמיחי
בשיר ללא כותרת המתחיל במלה "סיננתי" מונה עמיחי את שמות ספרי התנ"ך שמתוכם בחר חלקים שמהם הרכיב לעצמו
תנ"ך חדש: "מתוך מגילת אסתר...שמחה גסה... מירמיהו... כאב...משיר השירים...אהבה...אני חי מצונזר ומודבק ומוגבל ובשלווה".

5. הרב פרופסור נריה גוטל, ראש מכללת אורות ישראל בקדומים, כתב במאמרו "בשל מה שיש בתנ''ך, ובשל מה שאין בו" (הצופה, ט"ו באלול תשס"ו) ש"התנ"ך לבדו אינו יכול לגבש זהות יהודית וישראלית מלאה" למרות אמירות כמו "אמירת דוד בן גוריון, בשעתו: 'במלחמת הקוממיות התקרבנו לימי יהושע בן נון, ופרקי יהושע נעשו יותר קרובים ומובנים לנוער, מכל הנאומים של הקונגרסים הציוניים'" ולמרות שירו של עמיחי (שהוזכר לעיל) שמבטא בעצם את הגישה החילונית ליהדות, שבוחרת את מה שמתאים ונוח לה, ומתעלמת מן השאר. זהות יהודית יכולה להתגבש רק על יסוד חכמת ישראל לדורותיה.

6. נתן אלתרמן: " מי שיחזיר את חלקי הארץ הללו יצטרך לפני כן לכתוב תנ"ך אחר"