השפעת התנ"ך על הקרן הקיימת לישראל

הקרן הקיימת לישראל נוסדה על יסוד הצעה מפורטת שהגיש פרופסור צבי הרמן שפירא לקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1897 לאיסוף כסף מכל יהודי בעולם לצורך רכישת אדמות בפלשתינה ושמירתן. הקרקע תהיה שייכת לעם היהודי כולו ולא ליחידים מתוכו. הצעה זו התבססה

א. על סיפורו של אברהם אבינו, שרכש מקרקעין בארץ ישראל בארבע מאות שקלים ולא הסכים לקבל את מערת המכפלה בחינם (בראשית, פרק כג.)

ב. על הפסוק: "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ" ("ויקרא" כה, כג)

בתמונה בול שיצא לרגל יובל לקרן הקיימת לישראל בשנת 1951 ועל שובלו הפסוק הנ"ל.

בשלישי לאוגוסט 2009 אישרה הכנסת את חוק הפרטת הקרקעות, שלפיו יאפשרו לאנשים פרטיים (ולטייקונים) לרכוש קרקעות בהיקף של עד שמונה מאות אלף דונם. במהלך הדיון העלו מתנגדי החוק המוצע את הנימוקים המקראיים שפורטו לעיל, אך, בינתיים, כאמור, ללא הצלחה.

תמונת הבול מתפרסמת באדיבות ידידי אספן הבולים גדעון

בול של הקרן הקיימת לישראל

בן גוריון קורא את הכרזת העצמאות ביום 14-5-1948

-

סיכה של הקרן הקיימת לישראל

פריט מאוסף חיים שטייר וכל הזכויות על התמונה שמורות לו

אברהם אהוביה- תרגום התנך לעברית

אברהם אהוביה (יליד 1921), תושב קבוץ נצר סרני, תרגם את התנ"ך מעברית "קשה" לעברית מדוברת. הוא הוציא לאור, בינתיים, בהוצאת "רם", 14 חוברות שמכסות את פרקי התנ"ך שנכללים בתכנית הלימודים של משרד החינוך.

הפסוק הראשון בתנ"ך בתרגום החדש שלו נראה כך:

בתחילת הבריאה, כשברא אלוהים את העולם, והארץ הייתה שוממה וריקה

הידיעה על הוצאתו לאור של "תנ"ך רם" עוררה, כצפוי, תגובות רבות, בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, בעד התרגום ונגדו. כך או כך, מבחינתי גם הפרויקט הזה הוא דוגמה להשפעת התנ"ך על חיי היום יום (של לומדי התנ"ך) בישראל, או לפחות על השנים שהקדיש אברהם אהוביה להכנת התרגום הסנסציוני הזה.

מקרא

תמונה של מכונית "ניסן" מדגם "מקרא" שלא הייתי מצלם אותה אלמלא הייתה ממחישה את השפעת הפרויקט ("השפעת התנך על חיי היום יום בישראל") שלי עלי. אחרת איך תסבירו שקלטתי את המלה הזאת מתוך מאות מכוניות שעברתי על פניהן לפני שהגעתי אליה.

הבור שאליו הושלך יוסף

המסורת קושרת אתרים רבים ברחבי המדינה לסיפורים מקראיים, כמו אתר קבר רחל שנקשר לסיפור מותה של רחל אמנו ("בראשית" לה יט), או אתר מערת המכפלה שנקשר לסיפור על אברהם ועפרון החתי ("בראשית" כג).

ליד קיבוץ עמיעד שמצפון לכנרת ניצב ח'אן ג'וב יוסף (בתמונה) שלפי מסורת מוסלמית יוסף הושלך אליו על ידי אחיו כפי שמסופר בספר "בראשית" בפרק לז. מספרים שהבור (ג'וב בערבית הוא גוב בעברית, ומשמעותו "מאורה", כמו גוב האריות של דניאל) היה בעומק עשרה מטר אך התמוטט במהלך רעידת אדמה בשנת 1837. כיום עומקו רק כשני מטר. על המבנה שמעליו כתובת נושנה: "בשם אללה בור יוסף עליו השלום 1318 (להג'רה)".

התמונה והמידע מתפרסמים כאן באדיבות וברשות מיכאל יעקובסון, אדריכל ומשוטט מקומי, שפרסם אותם עם הרבה מאד פרטים נוספים בבלוג שלו "חלון אחורי"

שלט רחוב לזכר חוקר מקרא

ככר בירושלים נקראת על שם חוקר המקרא רפאל "רפי" וויס (1974-1940) שהיה בנו של חוקר המקרא מאיר וויס. כפי שכבר כתבתי השפעת התנ"ך ניכרת על שלטי רחובות, ורק בירושלים מניתי לפחות 136 שמות של רחובות שכאלה, לא כולל רחובות שנקראו על שם מתרגמי ספר הספרים או על שם חוקריו.

כחול ולבן

אות כחול לבן מצטייני השנה סמל האיכות המוניטין והשרות ההוגן

צילם: חיים שטייר (c)

כחול ולבן על לוחית רישוי

צילום שלי

זהו אחד הפרסומים הנפוצים ביותר של צבעי הלאום, כי הוא נמצא על גבי רוב המכוניות החדשות

בעקיפין הוא פרסום פוליטי כי הוא מעודד פטריוטיות, למשל מי שנמצא בחו"ל עשוי להרגיש בחסרונו.

עבודה כחול לבן

צילום שלי

-

בסלנג העברי "המלים כחול לבן" מחליפות את המלה "פטריוט".

מה יותר פטריוטי מהשיר:

כחול ולבן/ כחול ולבן/ הצבע שלי/ כל ימי/ לעולם

מסעות פרסום לקידום "תוצרת כחול-לבן" על חשבון תוצרת מחו"ל היו כאן מאז ומתמיד, וגם פרסומות מסחריות ופוליטיות על רקע כחול ולבן.

כפי שכבר כתבתי כחול ולבן הם צבעי הדגל הישראלי שמקורם בטלית, שמקורה במצוות הציצית שבתנ"ך.

הדגל שמושפע מהתנ"ך הפך למשפיע (על הסלנג, השירה, קידום המכירות שהזכרתי לעיל) כמו שאמן שמושפע מהתנ"ך יוצר יצירה שמשפיעה על צבור המתרשמים ממנה.

בתמונה מוצץ כחול לבן – רמז לכך שאת החינוך לפטריוטיות יש להתחיל מה שיותר מוקדם

הפריט הוא מהאוסף של חיים שטייר. צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו

-

כחול על גבי לבן מסמכים חשובים בתולדות ישראל

צילם זקו וכל הזכויות שמורות לו

תוצרת ישראל בצבעי הלאום: כחול ולבן

צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו

תיבת נוח כמקלט מפני נשק ביולוגי וכימי

לתנ"ך ניכרת השפעה רבה על נוצרים אוהבי ישראל, ואלה מצדם משפיעים על חיי היום יום בישראל. כבר כתבתי כאן בבלוג על חיפושי נפט בהשפעת פסוקים שמזכירים את המלה "שמן". להלן דוגמה נוספת לסוגייה מרתקת זו:

קהילת בית-אל התיישבה בזיכרון יעקב בשנת 1963. הקהילה מונה כיום כארבע מאות נפש. מדובר בגרמנים נוצרים שהתפרסמו בזמן מלחמת-המפרץ הראשונה, כאשר ייצרו בבית החרושת שלהם, שנקרא "תיבת נוח", מסכות להגנת האוכלוסייה הישראלית מפני נשק ביולוגי וכימי. לו שיגר אז לעברנו סדאם חוסיין, שליט עיראק, טילים ביולוגיים או כימיים, היה הדבר תואם את חזון אחרית הימים התנכי שהוביל את מייסדת הכת, אמה ברגר, מגרמניה לישראל.

מעניין גם שהשם "תיבת נוח" מקבל כאן משמעות חדשה של מקלט לבני אדם (ולא לחיות) מפני מבול אחרית הימים. מבול זה על פי המסורת היהודית יהיה מבול של אש, ועל פי הפירוש של אמה ברגר: מבול אטומי-ביולוגי-כימי.