
התמונה מתפרסמת כאן באדיבות הצייר יואל מילר, המתגורר בקרית שמונה, וכל הזכויות עליה שמורות לו
אני יהודי שאינו שומר מצוות, חילוני שמתנזר מבשר חזיר. כך או כך, אני הוגה בתנ"ך, שמדבר אלי מן הערוץ הפתוח שבזיכרוני = מאת זאב ברקן




שלט פרסומת לעסק וטרינרי כדוגמה ליציקת תוכן חדש למטבע לשון מקראית, או לחילופין, כדוגמה לניצול פופולריות התנ"ך לצרכים מסחריים. עסק בשם שכזה אינו היחיד בארץ- דוגמאות נוספות: יש גם באותו שם חנויות לחיות מחמד בגבעתיים בכיכר כצנלסון; בירושלים, ברחוב מאיר גרשון (בפסגת זאב); בקרית טבעון ("אוניית תיבת נח").
התמונה צולמה בידי עודד ישראלי והיא מתפרסמת כאן באדיבותו.
יעל פורטוגז יצרה קיר פסיפס בגלרית בית הבד ברחוב היהודית 33 ברובע היהודי בירושלים ועליו כמה וכמה סיפורי תנ"ך. כאן אנו רואים את אדם, את חווה, את הנחש ואת עץ הדעת. 
"לא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב, ד)
פסיפס של יעל פורטוגז
התמונה באדיבות michalska1 מפליקר

בתשיעי לינואר 2009 נערכה במרכז המבקרים בתיבת נוח בגן החיות התנכ"י בירושלים תערוכת "חיה תנכית" מטעם אגודת המאיירים בישראל בהשתתפות:
אביבה אבן זוהר, לוסי אלקויטי, איריס בירן, תהילה גולדברג, נורית יובל, דב לוין, דניאל פוירשטיין, ענת קדם, ניר קסוטו, יעל רדושקביץ, סרגיי רובינשטיין, אורה שוורץ, אריאלה שחר ומרינה גרצ'אניק, שאת הציור שלה אתם רואים כאן (וכל הזכויות עליו שמורות לה).
ניתן להתייחס לתערוכה זו כמעין חלק מקמפיין פרסום ענק, שנועד לשווק את התנ"ך לציבור היהודים החילונים בישראל; קמפיין שכולל תערוכות, קונצרטים, סטיקרים, שלטי רחובות, סיורים בעקבות התנ"ך, פסטיבלים ומה לא; קמפיין שממומן בעיקרו על ידי יהודים חילונים, אבל אינו יזום על ידי הנהגה כלשהי; קמפיין שעלות ההפקה שלו עשרות מיליוני שקלים לשנה.
נ.ב.
לאחר פרסום כתבה זו קבלתי את שני האיורים הבאים מן התערוכה הנ"ל מן המאיירת איריס בירן (וכל הזכויות עליהם שמורות לה):
