שמות חודשי השנה מקורם במקרא

חודש אלול על לוח שנה

צילום שלי

-

אמנם, כחילונים רבים אחרים, אינני משתמש בלוח השנה העברי, וברוב ימות השנה אינני יודע מהו התאריך לפי החודש העברי, אבל, למרות זאת, הלוח העברי מודפס על יומן השנה שנמצא על שולחני באורח קבע. בנוסף, כחילונים רבים אחרים, אני יודע את שמות החודשים העבריים בעל פה, עוד מימי בית הספר היסודי:

תשרי - חשוון - כסלו - טבת - שבט - אדר - ניסן - אייר - סיוון - תמוז - אב – אלול

שמות חודשי השנה מקורם במגילת אסתר (למשל, בפרק ב, א;) בזכריה (בפרק א, ז) ובנחמיה (למשל, בפרק א, א)

שמות החודשים העבריים מקורם בפרסית ואכן עובדה זו תואמת את הסיפור על נחמיה שעלה לישראל מפרס, ואת סיפור מגילת אסתר שמתרחש בפרס . מה שמדהים אותי בכל פעם מחדש הוא הצליל הכל כך עברי של שמות החודשים, ובעיקר בשירה של נעמי שמר "בתשרי ירד יורה"...

בתמונה אנו רואים את פסיפס חודשי השנה בבית הכנסת בגבעת מרדכי שבירושלים. התמונה באדיבות יעל ניצן.

יומן השנה עם סמל היינג יאנג

צייר: אליהו סידי

צילם: אברהם חי

(c)

השפעת התנך על שמות יישובים ומקומות ברחבי ישראל

השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל בולטת בעיקר בתחום של הענקת שמות, בין אם מדובר בשמות ליישובים ובין אם מדובר בשמות לאנשים. לכאורה התנ"ך משרת את היהודים הדתיים בארץ יותר מאשר את היהודים החילוניים, אך מסתבר (להפתעתי) שבתחום שמות היישובים השתמשו בתנ"ך דווקא האחרונים.

ד"ר לאה מזור חקרה את השפעת התנך על שמות יישובים, חבלי ארץ, ויחידות אדמיניסטרטיביות ברחבי ישראל. היא פרסמה את ממצאיה בסדרת מאמרים בכתב העת "קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה" בשנת 2003. לדבריה, לתושבים כמעט ולא הייתה השפעה על קביעת שמות אלה, והם נקבעו (ועדיין נקבעים) על ידי גוף ממשלתי בשם "ועדת השמות הממשלתית" (שבו ישבו אנשים חילוניים). גוף זה שימש כלי אידיאולוגי ופוליטי. מטרותיו היו לבסס את הריבונות היהודית בארץ, לחזק את זכותו של העם על הארץ, ולעזור בבניין האומה. אמנם כבר לפני הקמת המדינה שימש ספר הספרים כמקור החשוב ביותר לקביעת שמות היישובים, אבל לאחר הקמת המדינה התגברה תופעה זו והגיעה בערך לרבע מכלל השמות.

כך למשל, על מנת להביע את הזיקה של ישובים חדשים לנחלות השבטים נקבעו השמות של חבלי הארץ הבאים:

רמת מנשה, רמת יששכר, עמק זבולון, הרי נפתלי, הרי אפרים, הרי יהודה, שפלת יהודה, מדבר יהודה.

וכן לגבי שמות של המועצות האזוריות: זבולון, מנשה, בני שמעון, מטה יהודה, מטה בנימין, מטה אשר.

וכן לגבי שמות היישובים (על פי שמות שמרוכזים בספר יהושע): קריית יערים, כסלון, בית שמש, עקרון, דביר, דימונה, צקלג, אשתאול, צרעה, זנוח, עדולם, לכיש, עקרון, אשדוד, שורש, עין גדי, גזר, עין דור, מגידו, בית לחם, בית העמק, חוקק, חצור, יראון, שעלבים, יהוד, בני ברק, אשקלון.

בתמונה: צומת אשתאול

"פרפר" הוא שם של נהר בסוריה

המלה "פרפר" מקורה בספר מלכים ב, פרק ה, פסוק יב

"הלוא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל"

אך כיום אנחנו משתמשים בה במשמעות שונה.

תודה לדובוש שהפנה אותי לסוגיה זו וראו מלים דומות לזו בויקיטקסט ערך: "ביאור: מילים שמשמעותן השתנתה".

בתמונה: פרפר נוי ממוגנט למתקן מתכתי

השפעת התנ"ך על חידושי מלים בעברית

מחדשי השפה העברית (אנשים חילוניים ברובם), בבואם להרחיב את השפה על מנת שנוכל להתמודד עם המציאות המודרנית, לקחו לעתים מלים מהתנ"ך ויצקו לתוכן תוכן עדכני.

"חשמל"- ענבר או מלאך, על פי יחזקאל א, ד "כעין החשמל מתוך האש".

המלה "אקדח" במקראית היא אבן יקרה על פי ישעיהו נד יב: " אבני אקדח... אבני חפץ".

"פחם" – חום או אש על פי משלי כו כא: " פחם - לגחלים, ועצים - לאש, ואיש מדיינים - לחרחר ריב".

"פוך" – אבן יקרה, על פי ישעיהו נד יא: "כי אני מרביץ בפוך אבנייך".

"פרפר" שם של נהר על פי מלכים ב ה, יב "הלוא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל"

אני מודה לדובוש על ההפניה לנושא זה.

ראו: ויקיטקסט ערך: "ביאור: מילים שמשמעותן השתנתה"

הביטוי "עלה תאנה"

בעקבות השימוש בעלה תאנה להסתרת חלקי הגוף המוצנעים בספר בראשית (ג ז: ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות) משמש הביטוי "עלה תאנה" לתיאור הסתרה של דבר שראוי להתבייש בו.

הביטוי הר געש

ביהושע (כד, ל) "הר געש" מופיע כשם של מקום מסוים, ואילו אצלנו זה שמו של כל הר שפולט לבה להנאתו

נ.ב.

הערה של ניצה וולפנזון:

בשמות כ''ח 4 - ''ומעיל וכתונת תשבץ''. הכוונה לרקמת אריג קלועה, מעשה משבצות. היום תשבץ הוא חידת תשבץ.
בשיר השירים ז'1 -'' שובי שובי השולמית.... ''. מפרשים את המלה "שולמית" כבת העיר שולם או שונם. בימינו זה שם פרטי.

המילה נס מופיעה בתנ''ך כמוט, תורן, דגל ומופת. גם כאשר מדובר על ''ותפתח הארץ את פיה'' (במדבר כו י) מוסבר שזה מופת ודוגמא לענשם של חוטאים כמו קורח ועדתו ולא מעשה בניגוד לחוקי הטבע. היום אנו מדברים על נס=פלא

השפעת התנך על התודעה של היהודי החילוני

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח?

אם אסק שמים - שם אתה

ואציעה שאול – הנך!

תהלים קלט 7-8

ההשפעה של התנ"ך על התודעה של היהודי החילוני, ועל אחת כמה וכמה על התודעה של היהודי הדתי, היא כה עמוקה עד שאינו יכול להתייחס למציאות בלעדיה. כל מיני דברים מזכירים לו את סיפורי התנ"ך, את שפת התנ"ך ואת ערכי התנ"ך. שינון התנ"ך לאורך אלפי שנים הטביע את חותמו על המציאות היום יומית שלנו באלפי קורים דקים, (מטריקס). מאחר והתנ"ך הוא גם הבסיס לנצרות ולאסלם מלותיו חוזרות אלינו כהד גם משמות כמו איברהים, עבדאללה (=עובדיה) ומוסה, סול (שאול), סם (שמואל) ומוזס. אולי בסין הגדולה אפשר לנוח מההשפעות של ספר הספרים שמקורן במציאות החיצונית, אך לא מאלה שאדם נושא עמו בלבו. כך או כך לסינים יש ודאי התמודדות דומה עם השפעת כתבי מאו צה טונג על חיי היום יום שלהם...

את הצילום צילמתי אתמול ורואים בו לוגו שמתנוסס על מכונית שככל הנראה שייכת לצי המכוניות של מטריקס, חברה ישראלית גדולה שמתמחה בטכנולוגיות מידע. המלה "מטריקס" (כאן בתמונה אולי במובן של מטריצה, תבנית יציקה) שמשכה אותי לצלם את הלוגו הזה, מזכירה לי את הסרט "מטריקס", שעוסק בשאלה של כבלי התודעה, שבה, כפי שראיתם לעיל, אני מתעניין לאחרונה.

פרט מתוך פסיפס תיבת נוח של יואב דסה

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות יעל ניצן. מעניין לציין שעיצוב גלי המים הסוערים בצורת ספירלה מופיע גם בציורי תיבת נוח של סבינה סעד שפרסמתי לאחרונה

ילדים מציירים את תיבת נוח

קולאז' זה הוא תוצר של עבודה קבוצתית של ילדים שלמדו ציור בסדנה של סבינה סעד. רואים בו מצד ימין את יונת השלום ובפיה עלה של זית. אני מתאר לעצמי שעבודות מעין אלה ציירו ומציירים ילדים רבים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים. התמונה מתפרסמת כאן באדיבות סבינה סעד.