השפעת התנ"ך על הארכיאולוגיה הישראלית היא עצומה. נדמה שהארכיאולוגים צמודים לתנ"ך לפני אחרי ובמהלך החפירה.
הארכיאולוגיה מאד פופולארית בישראל, יחסית למדינות אחרות. אולי בגלל שאחרי אלפיים שנות גלות טבעי שנחפש לנו שורשים, אולי בגלל שזה היה התחביב של שני ידוענים (רמטכ"לים, מודלים לחיקוי) יגאל ידין ומשה דיין; אולי בגלל הצורך הפוליטי להצדיק את שיבת ציון; אולי בגלל שארץ המקרא קדושה לשלוש הדתות של בני אברהם; אולי בגלל שמסקרן מאד לדעת אם המקרא אמנם קרה.
החרוז "מקרא... קרה" לקוח מכותרת שנתן פרופסור ישראל פינקלשטיין לסדרה של הרצאות שנתן באוניברסיטת ת"א: "ישראל הקדום: ארכיאולוגיה, מקרא ומה שקרה". התיאוריה של פרופסור ישראל פינקלשטיין ועמיתיו היא גם פירוש מדעי ביקורתי של התנ"ך. נאמר בה בין היתר:
א. שלא הייתה יציאת מצרים כפי שטוען המקרא. מה שקרה על פי ממצאי הארכיאולוגיה: התנחלות איטית במהלך כמאה שנה.
ב. שלא הייתה תקופת פאר בשנים המיוחסות לדוד ולשלמה אלא כשלוש מאות שנים לאחר מכן.
ג. שהתנ"ך לא נכתב בראשית תקופת המלוכה, אלא בימי יאשיהו במאה השביעית לפני הספירה. יש בו חלקים מאוחרים יותר כגון ספר דברי הימים שנכתב במאה הרביעית.
ד. שהתנ"ך נכתב בירושלים לאחר חורבן ממלכת שומרון. כתוצאה מהחורבן התרחשה הגירה המונית של בני ישראל לשטחי יהודה. המסורות והאידיאולוגיות של אוכלוסייה חדשה וגדולה זו היו שונות ואף מנוגדות לאלה של התושבים המקוריים של ממלכת יהודה והתנ"ך מנסה לפייס ביניהן.
ה. נבואות החורבן הן המצאה של מחבר מאוחר שחי לאחר החורבן.
ו. גלות עשרת השבטים – מדובר בכמה עשרות אלפי גולים בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה