הפסוק "כי האדם עץ השדה" (דברים, כ, יט) הוא תמצית ההומניות. גם בסערת הקרב אל לו לאדם להיסחף ולהשמיד את כל מה ששייך לאויב. גלגול מודרני של רעיון זה הוא הרעיון הצה"לי של "טוהר הנשק" - לא פוגעים במי שאינו מהווה איום, בין אם הוא שבוי, או בקר, או עץ.
בתנ"ך עצמו יש סיפורים של קרבות שבהם יהודים לא נהגו בהומניות. שמואל הנביא אף נוזף בשאול על שלא השמיד את כל רכושו של האויב (שמואל א, טו). כך שהמסר ההומני של התנ"ך אינו אחיד, ואולי משום כך גם בימינו יש בקרבנו כאלה שמתנכלים לעצי הזית של האויב... גם הרעיון של "טוהר הנשק" כבר איננו מה שהיה לפני החיסולים הממוקדים...
להלן שלושה ציורים של סבינה סעד בהשראת הפסוק הנ"ל ובהשראת ציורים יוונים או רומיים שצוירו על גבי כדים. בציורים שעל האגס והרימון מופיע עץ בסצנה מלחמתית, על התפוח - עץ בסצנה של שלום.
טכניקה:צריבה על עץ; צבעי פסטל
גודל13 *13
יצירה נוספת של סבינה סעד בנושא "כי האדם עץ השדה" משנת 1991 עשויה מראש קלקר ,ענף עץ, בד לעלים, כלי פלסטיק:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה