בהשפעת התנ"ך מדברים הישראלים-היהודים בשפה העברית, ובהשפעת הישראלים האלה מדברים בעברית גם כמיליון ערבים-ישראלים, וכחצי מיליון ערבים- פלסטיניים. לפיכך, ניתן לומר שהערבים-הישראלים מדברים עברית בהשפעה משנית, או בהשפעת לוואי, של התנ"ך.
על מנת לקבל אזרחות ישראלית נדרש ערבי תושב קבע לידיעה מסוימת של השפה העברית.
ערבי ישראלי שרוצה להשתלב במקום עבודה בישראל יתקבל רק אם הוא שולט בשפה העברית, ולרוב נדרש ממנו לדבר גם במבטא ישראלי.
לניבים הערביים המדוברים בישראל חדרו מילים עבריות רבות וביניהן:
רמזור (או "רמזון"),
מחסום,
שמנת,
בסדר,
כספומט,
פלאפון,
משטח,
עסיס,
מזגן,
רוביק רוזנטל במאמרו "איך חודרת העברית לערבית הישראלית" מביא עשרות דוגמאות נוספות ומציין כי ד"ר מרעי עבד אל רחמן מן המכללה האקדמאית בית ברל חוקר את התופעה הזאת.
להלן לקט של נתונים מתוך "מסמך רקע לדיון בנושא לימוד עברית על-ידי אזרחי ישראל הערבים, גרסת אינטרנט, שהוגש לוועדת החינוך והתרבות ביום 20 בינואר 2002 ונכתב על ידי עוגן גולדמן:
בתי הספר הממלכתיים הערביים שנמצאים בפיקוח המדינה מלמדים שיעורי חובה של עברית כשפה זרה שנייה מכיתה ב (כשלוש שעות בשבוע). בבתי ספר יסודיים ובחטיבת ביניים לומדים בממוצע ארבע וחצי שעות בשבוע, ובתיכון מספר השעות גבוה יותר.
מקצוע העברית הוא מקצוע חובה לבגרות.
מספר המורים לעברית במגזר העברי בשנת 2000 היה - 1,637.
בשנת 2000 ניגשו לבחינת הבגרות בעברית במגזר הערבי 8,425 נבחנים. המספר עולה מדי שנה.
בתקשורת מובלט לרוב, לצרכים פוליטיים, הנתק שבין האוכלוסייה העברית והערבית בישראל, אך מסתבר שמתחת לפני השטח ניכרת מגמה ברורה של התגברות השימוש בעברית במגזר הערבי. נדמה כי הציבור הערבי "מצביע ברגליים" בעד העברית, בעוד מנהיגיו מנסים לכוונו לכיוון ההפוך. כך או כך מי בכלל מזכיר בעניין זה את האחראי לתופעה... את התנ"ך?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה