יום חמישי, 10 ביוני 2010

דיאלוג של אמנים ישראליים עם תחריטי גוסטב דורה

באתר האינטרנט של בית אבי חי פרסם דוד שפרבר מאמר בשם "השורשים של הצבר" שעוסק בתערוכה "איורי התנ"ך של גוסטב דורה ואמנות ישראלית עכשווית" שהוצגה בחודש מרץ השנה בגלריה לאמנות באוניברסיטת תל אביב (אוצר: פרופסור מרדכי עומר).

בתערוכה הוצגו יצירות של רפי לביא, אתי יעקובי, מיכל היימן יוסף קריספל שמתייחסות לציורי התנ"ך של גוסטב דורה וכן יצירות שמתייחסות למיתוסים מקראיים.

למאמר נלווה צילום העבודה "דיאלוג עם דורה" מאת מיכל היימן. רואים בה את הציור "מיכל ודוד" של דורה, מתחתיו מופיע הכיתוב "מה תלוי בך?" מעליו הכיתוב באנגלית :

Attacks on linking

את פניה של מיכל בציור של דורה החליפה מיכל בפניה שלה כשהם מוסתרים חלקית על ידי מצלמה.

למאמר נלווה גם צילום ציור "קין והבל" של דורה, שמעליו כתב רפי לביא את המילה "גרניום" ומתחתיו את המלה "ראש". בפינה הימנית שרטט חלק ממגן דוד, ועל השוליים הימניים רשם פרופיל של גבר שמעשן סיגריה. במרכז התמונה צייר לביא קשת בצבעים.

שפרבר מצטט מראיון לעיתון "הארץ" שבו אמר רפי לביא שהוא ואשתו תופסים עצמם פעמים רבות ביום כשהם משתמשים בביטויים מקראיים שהם "חלק מאתנו".

אחת העבודות בתערוכה היא ליטוגרפיה של רפי לביא (בלי קשר לדורה) שבה כתב בכתב ידו פסוק משיר השירים.

ראוי להזכיר כי המפגש עם ציורי התנ"ך הפופולריים של דורה הוא, ככל הנראה, חוויה מכוננת של חלק ניכר מן הישראלים, וביטוי לכך מצאתי (ופרסמתי בעבר בבלוג זה):

  • בשירו של מאיר ויזלטיר "תנ"ך בתמונות" ("דבר אופטימי עשית שירים", 1976, "סימן קריאה")
  • בציור "צמיחה" מאת הדסה בארי, שמתייחס לתחריט "בת יפתח" של דורה
  • בסדרת עבודות וידאו (2003) בשם "התנ”ך בתמונות" מאת בני הזוג דינה שנהב ודורון סולומונס, שממחיזות את תחריטי דורה (כגון: "יעקב והמלאך" "פילגש בגבעה")
  • בבול רשות הדואר "פליקס מנדלסון – אליהו" (1996) בעיצובם של נעמי ומאיר אשל, שעליו מופיע תחריט דיוקן אליהו הנביא מאת דורה (ראו להלן)




בתערוכה בשם "תנך עכשיו" שהתקיימה בגלריה העירונית לאמנות - רחובות בין התאריכים

27/12/2007 - 09/03/2008

הוצגו ציורים של יובל כספי, נחום גוטמן, עדי נס. בין הציורים של יובל כספי הייתה סדרת דמות קריקטוריסטיות בצבעי מים של נשים מהתנך על רקע תחריטים של גוסטב דורה (רות, דבורה,מיכל, בת יפתח).

ציורים קטנים של דורה מופיעים בעבודה "חיה ובנותיה" של חוה ראוכר לרגלי דימוי של אם אתיופית עם שתי בנותיה. העבודה הוצגה בתערוכה "אמהות קדושות" (מתוך הסדרה "בדמותה ובצלמה") בין התאריכים 11 באוקטובר עד 3 בנובמבר 2007 בבית האמנים בתל אביב.



תמות נפשי עם פלשתים
כרזה של המעצב הגרפי יצחק יורש (c) בהשפעת גוסטב דורה
התמונה מתפרסמת באדיבות יצחק יורש

נ.ב.
היום, 6 ליולי 2010, הגיע לידי קטלוג התערוכה "איורי התנ"ך של גוסטב דורה ואמנות ישראלית עכשווית" שנזכרה לעיל.
בקטלוג מופיעים שני צילומים מתוך עבודה של שמחה שירמן שכותרתה "מתוך תחיית המתים 2010". מדובר בקולאז' בגודל
105X101
ובו לצד אלמנטים כמו פרטיטורה לסימפוניה של מאהלר, טקסט של י.ל.פרץ, פסוקי מקרא, שירי משוררים, רשימות יומן, מכתבים... איורים של דורה לגירוש הגר, ולפרשת אשת לוט.

מן ההסברים שבקטלוג עולה שרפי לביא עסק באיורי דורה בעבודות רבות שיצר החל משנת 1997 ועד מותו בשנת 2007.
בנוסף ליצירות מהתערוכה שמניתי לעיל יש בקטלוג גם:
צילומים של עבודות רבות של רפי לביא.

צילום של יצירה של מיכל היימן שבה איור "יעקב ורחל" של דורה כשמתחתיו הכיתוב: "מה את חושבת".
מיכל היימן - שלשה איורים של דורה זה לצד זה (משפט שלמה, בני בנימין חוטפים את בנות שילה, פילגש בגבעה) מעל הכיתוב: "נשים שוכבות" מתחת הכיתוב "טיפולוגיה".
מיכל היימן - ארבע עבודות שמשוות את צילומי הלינץ' שבוצע בחיילים ישראלים בתחנת המשטרה ברמאללה ב- 12 לנובמבר 2010 עם איורו של דורה "איזבל נשמטת מבעד לחלון".

עבודות רבות של אתי יעקובי שרושמת מחדש כמה מאיורי דורה, ונותנת להם שמות מתוך סדרת קלפים בשם "העולם המופלא". סדרה זו מבוססת על סרטים מצוירים של וולט דיסני; למשל, האיור של דורה "אליעזר ורבקה" כותרתו "מימי הפכה לפיל".

סדרת עבודות של יוסף קריספל: אדם וחווה, רות, שאול ודוד, קין והבל, גירוש מגן עדן, פילגש בגבעה, בריאה, דוד, חורבן, אחאב, יצחק, אליהו, דוד, יעקב והמלאך, דוד וגוליית, גירוש, שמונה פרקים על דוד ושאול, יוסף פותר חלומות, בריאה, חלום יעקב, קין והבל.

לאחר שעיינתי בקטלוג התחזק אצלי הרושם שאמנים שונים ורבים יוצרים דיאלוג עם הציבור הישראלי הרחב באמצעות שימוש באיוריו של דורה, בתנ"ך, בצה"ל, בסמלי המדינה, בפרות קדושות, באישים פוליטיים, בטלוויזיה כשהיה לה רק ערוץ אחד שכולם צפו בו, ובשאר המכנים המשותפים לכלל הישראלים, שנקראים לעתים בשם "מדורת השבט", אבל פשוט יותר לקרוא לה "אנחנו".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה