"משפט"- אותה מילה במשמעות לא צפויה
אבנר טריינין בשירו "משפט 'ציון במשפט תפדה'" (ישעיהו א, כז) מתייחס למשמעות של המילה "משפט" לא בהקשר של בית משפט, כפי שרובנו מצפים שיתייחס, אלא במשמעותה התחבירית, כשורת מלים:
"וכי מה נותר לנו חוץ מן המשפט הזה למשל הכתוב כאן כחול על גבי לבן"...
"יונתן"- אותו שם במשמעות לא צפויה
הקול דובר בשיר "יונתן" שכתבה יונה וולך הוא של יונתן, אבל לא יונתן בנו של שאול, כפי שרובנו מצפים, אלא התפוח הנקרא יונתן:
"יונתן, הם קוראים, קצת דם... לקינוח הדבש... הם כורתים את ראשי בענף גלדיולה...ואורזים..."
יהושע – אותן מלים בסיטואציה לא צפויה
מאיר ויזלטיר בשירו "יהושע הקטן הלך לגן" מפרש את הפסוקים שעוסקים בדבר האל ליהושע כאילו היו שיחה בין הגננת לילד הקטן יהושע:
הגננת אמרה לו: אהיה עמך
כאשר הייתי אהיה עמך
יחד נוריש את הארץ הזאת
טרח טרח טרח
למילה "רימה" יש שתי משמעויות- תולעת שלאחר המוות ורמאות
ט. כרמי מבסס על תובנה זו את שירו "שיר המעלות":
ולשוננו רימה
אם לא נרמה,
נאמר:
לשוננו רימה,
תולעה ועפר...
"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ג)
רמי סערי בשירו "תפילה ברחוב יפו" מתייחס למילה המקראית "תצא" (שמובנה תופץ) במשמעותה המודרנית (תעזוב) שהיא פחות או יותר משמעות הפוכה למשמעות המקורית:
רוב לילותיי שתייה וזנונים
כי מלבי יצאה תורה
ובסוליותיי ירושלים
את השירים במלואם תוכלו לקרוא בספר שערכה מלכה שקד, "לנצח אנגנך", בהוצאת "ידיעות אחרונות" 2005
מילים שמקורם בתנ"ך: בבראשית פרק י' מופיע "שם" אחד משלושת בניו של נח. אבל המונח "אנטישמיות" לא מופיע שם. יש לתקן
השבמחק