שמו של מכון רישוי "עד הלום" באזור התעשייה עד הלום
מתנוסס על גבי מספר רישוי של מכונית פרטית
צילום שלי
-
"עד הלום" הוא ביטוי מקראי מובהק שמופיע באותו פסוק (בשינוי מלה אחת) גם בדברי-הימים-א יז, טז וגם בשמואל-ב ז יח. במקרא הוא משמש רק כתואר הפועל ואילו בעברית העכשווית הוא משמש גם כשם מקום.
כיום זהו שמו של גשר סמוך לאשדוד, שבקרבתו נעצרו המצרים במלחמת יום העצמאות, וכן שמו של הצומת, אזור התעשייה ותחנת הרכבת שלידו.
באמנות הנוצרית נפוץ מאד הדימוי של יונה הנביא וזאת בעקבות הברית החדשה שם מסופר ששהה במשך שלושה ימים בבטן הלוויתן כמו שישו קם לתחייה לאחר שהיה קבור במשך שלושה ימים (מתי יב, לח-מא).
בקיר הצפוני של הכנסייה הלותרנית "עמנואל" ברחוב בר הופמן 15 ביפו (העיר ממנה הפליג יונה לכיוון נינוה) מתוארים יונה הנביא בבטן הדג, חזרתם של תושבי נינוה בתשובה, ויונה תחת הקיקיון.
פרט מתוך תמונת CC מאת
(c) Ori~
מויקיפדיה ערך "כנסיית עמנואל"
סמל היונה בכנסיית הבשורה בנצרת
פרט מתמונת CC מאת: lyng883
(c)
מפליקר
-
המושג הנוצרי המרכזי "רוח הקודש" מתבסס על הפסוק "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" (בראשית א, א-ב).
בברית הישנה מופיע כמה פעמים דימוי של רוח הקודש ליונה.
דימוי זה נפוץ מאד באמנות הנוצרית.
בהשפעת השושן הנזכר בפסוקי שיר השירים, ובעיקר בפסוקים
"אני חבצלת השרון שושנת העמקים" ( בלטינית: Ego flos campi et lilium convallium)
"כשושנה בין החוחים"
נעשה סמל השושן, באמצעות פירושי אבות הכנסייה הנוצרית (למשל, ברנרד, ג'רום, אוריגינס), לסמל נוצרי מובהק, שמלווה לרוב את דמותה של מריה באמנות הנוצרית. לתופעה של התנוססות הסמל על גבי גדרות של נוצרים, כמכריז על השתייכותם הדתית של בעלי הנכס, יש ייצוגים גם בישראל.
בהשפעת התנ"ך מופיע אליהו הנביא העולה בסערה השמימה
בציור קיר בכנסיית יוחנן המטביל
שבבית עברה שממוקמת כתשעה ק"מ ממזרח ליריחו
לפי המסורת הנוצרית זה המקום שהו הטביל יוחנן את ישו
תמונת CC שצילם והעלה לויקיפדיה ערך "בית עברה" David Bjorgen (c)
(י) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן:
באמנות הנוצרית החל מימי הביניים מייצגות דמויות אלה את ארבעת השליחים – מתי (אדם), מרקוס (אריה), לוקס (שור) ויוחנן (נשר).
ראו תמונות שצילמתי לאחרונה בכניסה לימק"א בירושלים
בנין ימק"א משופע באלמנטים שמגשרים בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, והשימוש בתבליטים של ארבעת השליחים שמושפעים מחזון יחזקאל בהחלט משרת מגמה זאת.
פורסם ב YNET ביום 24.11.07 תחת הכותרת "והכל נברא במילים"
אמנים שדמותה של הגר מופיעה ביצירתם:
פרויקט התנ"ך הוא הצגת תיאטרון שמבוססת על טקסטים מקראיים כגון: סיפור הבריאה, פרקי תהילים, פסקאות מדברי הנביאים (כגון ירמיהו ד'), סיפור בת יפתח, רשימת חוקים שעוסקים ביחסים שבין גבר לאישה (דברים כב), רשימת בעלי המום שאסור להם לגשת לבית המקדש (ויקרא כא).
הפרויקט הופק משנת 1996 עד שנת 2000 במסגרת אנסמבל עתים שאותו הקימה רנה ירושלמי בשנת 1989.
הפרויקט זכה בפרסים אחדים, הוצג ברחבי העולם, ונחשב לאחד מהישגיו הבולטים של התיאטרון הישראלי.
בכל אחד משמות הפרקים בולט וו ההיפוך: ויאמר. וילך. וישתחו. וירא, ובכך הופכת וו ההיפוך למייצגת של התנ"ך.
ויאמר - מתחיל בבריאת האדם, ממשיך בסיפורי האבות, ונגמר בבריאת העולם
וילך – עוסק בסיפור יציאת מצרים וכיבוש הארץ ומסתיים בציווי של אלוהים לאברהם אבינו: "לך לך".
וישתחו- עוסק בדמויות של שאול שמואל ודוד
וירא- עוסק בגלות ובשאיפה לבנות מחדש את בית המקדש
הסופר א.ב. יהושע התייחס להצגה זו בספרו "הכלה המשחררת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, עמוד 142).
מחוגה
צילום שלי
נקודה
"תורי זהב עם נקודות הכסף" (שיר השירים א, יא)
"כל שה נקוד וטלוא" (בראשית ל, לב)
משתמע שהנקודה המקראית היא מוחשית ולא מופשטת.
קו
"נטה קו יתארהו בשרד" (ישעיהו מד, יג)
"קו לקו" (ישעיהו כח, י)
ישר
"ורגליהם רגל ישרה" (יחזקאל א, ז)
זווית
"ומלאו כמזרק כזווית במזבח" (זכריה ט, טו)
שטח
"ושטחום לשמש ולירח" (ירמיה ח, ב)
מדובר על פיזור עצמות תושבי ירושלים ופרישתם לשמש
צלע
"והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון" (שמות כה יד)
נפח
סיר נפוח (ירמיהו א, יג)
אנך (ניצב)
"ה' ניצב על חומת אנך ובידו אנך" (עמוס ז, ז)
מחוגה
נטה קו...יעשהו במחוגה (ישעיהו מד, יג)
משולש
"החוט המשולש" (קהלת ד יב)
רבוע
"רבוע יהיה המזבח" (שמות כז, א)
מלבן
"וטמנתם במלט במלבן" (ירמיהו מג, ט)
מדובר כנראה במכשיר לעשיית לבנים
עיגול
"ויעש את הים... עגול סביב" (מלכים א ז, כג)
כדור
"כדור אל ארץ רחבת ידיים" (ישעיהו כב, יח)
הוכחה
"הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט, יז)
עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם
אותו פסוק בשני מקומות: מלכים-ב, יח כא וכן ישעיה לו ו
2010
תפוח סדום
תמונת CC שצילמה יהודית גולן והעלתה לויקיפדיה ערך פתילת המדבר הגדולה
"תפוח סדום" הוא שמו העממי של עץ בשם פתילת המדבר הגדולה. הסיבה לכך היא האגדה המספרת שבאירוע המקראי של סדום ועמורה נעשו עצי הפרי לעצי סרק והתפוח - לעץ רעיל.
דנאית הדורה (דנאית תפוח-סדום)
תמונת CC שצילם ערן פינקל מפליקר תחת הכותרת דנאית הדורה
להלן רשומות בנושא "סדום" ממסד הנתונים שלי בנושא השפעת המקרא על חיי היום יום בישראל
| פרטים | מושפע | משפיע |
| רות בן ישראל | אמנות | סדום |
| ק.א. ברתיני | שירה | סדום |
| אנדה פינקרפלד עמיר | שירה | סדום |
| מירון ח. איזקסון | שירה | סדום |
| אבנר טריינין | שירה | סדום |
| אברהם חלפי | שירה | סדום |
| אברהם שלונסקי | שירה | סדום |
| סרט זוהי סדום | סרט | סדום |
| אגדה | מוסלמית | סדום |
| טיול | עסק | סדום |
| מעשה סדום | עברית | סדום |
| אהוד בן עזר | ספר | סדום |
| חרדים נגד מצעד הגאווה | פוליטיקה | סדום |
| נחל סדום | מקום | סדום |
| דנאית תפוח סדום | בעל חי | סדום |
| הר סדום | מקום | סדום |
| תפוח סדום | צומח | סדום |
| מערת סדום | ||
מקום | סדום |
