הכנסת נקראת אמנם על שם "הכנסת הגדולה", שאיננה נזכרת בתנ"ך, אבל המלה "משכן" בביטוי הנפוץ "משכן הכנסת" לקוחה מספר "שמות", מן הפסוקים המתארים את המשכן (אוהל מועד).
באולם מליאת הכנסת יש מאחורי בימת הנואמים תבליט גדול ממדים שעיצב הפסל דני קרוון ושמו "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים קכו, ו). בשל מיקומו התבליט מופיע כמעט מדי יום בשידורי הטלוויזיה.
טרקלין הכנסת, שבו מתקיימים אירועים ממלכתיים, עוצב על ידי מארק שגאל, ויש בו שטיחי קיר (גובלנים),
שעוסקים באחרית הימים ובדמותם של משה רבנו ודוד המלך, ופסיפס קיר בהשראת הפסוקים מתהילים : "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו...אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' (קלז, א,ו).
ליד הטרקלין הוצב ממצא ארכיאולוגי מן המאות השלישית-רביעית לספירה - אבן ועליה תבליט מנורה.
על הקיר שבין הקומה השנייה לשלישית הציב הפסל בוקי שוורץ תבליט גדול בנושא החושן.
יש בכנסת פסל של אליעזר ויסהוף, מנורת שבעת המינים, שמבוסס על הפסוק מספר "דברים" (ח, ח): "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש".
בכניסה לכנסת ניצב פסל המנורה הענקית של בנו אלקן ובו מוטיבים תנכיים לרוב.
בתמונה: פרט מפסל המנורה של בנו אלקן ובו דמות דוד הנושא בידיו את ראשו של גוליית.
התמונה מועתקת מויקיפדיה באדיבות תמר הירדני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה