פורים

הצגת פורים - כולם מחופשים - אפילו לחתול יש משקפיים

צייר: אליהו סידי

צילם: אברהם חי

(c)

-

אוזני המן

צילום: ניצה וולפנזון ©

-

פורים אינו חג מקראי. אבותינו שבתנ"ך לא חגגו אותו. עם זאת פורים נכלל במועדי ישראל שנחגגים בהשפעת התנ"ך (מגילת אסתר):

א. שם החג מבוסס על המילה התנכית "פור" (שמופיעה במגילת אסתר ג,ז, וכן ט, כד) שמשמעה גורל. שם החג נועד להזכיר את הגורל שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יטבחו ביהודים.

ב. תחפושות הן מנהג שלדעת החוקרים נדבקנו בו מקרנבל ונציה, אבל ליודעי מקרא הן מזכירות את הנס שקרה ליהודים, שהיה בבחינת היפוך תפקידים.

הערה של ניצה וולפנזון:

שמעתי בפורים שיחה ברדיו ואמרו שמנהג התחפושת בא גם להזכיר שאסתר הסתירה את זהותה.

ג. אוזני המן אף הם מנהג מאוחר מאד - אבותינו שבתנ"ך לא הכירו את העוגיות הנקראות בשם זה. במקור, סבורים החוקרים, מדובר בשיבוש (כנראה בדיחה שהמציא דובר יידיש) של השם הגרמני שמציין עוגה זאת, אבל כיום השיבוש קיבל חיים עצמאיים, והעוגה הפכה למזכירת דמותו המקראית של המן ממגילת אסתר. זה מה שקורה כשלוקחים בדיחה ברצינות, שכבר לא ניתן לשנות את השם של העוגיות האלה גם אם יטענו המחנכים שהוא מעודד קניבליות...

תחפושת פורים עם פסוק מישעיה (מא, כז)

תחפושת פורים שהכינה ניצה וולפנזון לבתה, אורית, בשנת 67, כאשר מלאו לעיר 85 שנה

צילום: ניצה וולפנזון ©