התנ"ך משפיע באופן אינטואיטיבי חד צדדי על ההתנהגות המחשבות וההחלטות של יחידים ושל קבוצות בארץ ישראל וברחבי העולם. בתיאור גרפי המעבר של מידע מן התנ"ך אל חיי היום יום בישראל מתרחש לאורך קו משופע מנקודת מקור גבוהה אל נקודת יעד נמוכה. ההשפעה מתבטאת בכך שאותו פסוק, (או צרוף מלים, או רעיון וכו') מופיע בשני מקומות כאשר אחד מהם קודם לשני בזמן ומשמש כמקור, בעוד השני מאוחר לראשון בזמן, ומשמש כהעתק. כאשר ההעתק מדויק אנו מדברים על ציטוט. כאשר ההעתק אינו מדויק אנו מדברים על פרפרזה, חזרה במלים אחרות, או במקרה של העתקה באמנות (המחשה) – על איור. לעתים מסתפקים בני זמננו בהפניה למקור (ראה ספר כך וכך פסוק כך וכך) , או ברמז, שלפיו ניתן לדעת מנין נשאבו הדברים. גם תרגומי התנ"ך לשפות שנות ורבות כל כך הם בבחינת חזרה על אותם תכנים במלים אחרות. גם המחשת סצנות מקראיות או גילום דמות מקראית על במת התיאטרון הם בגדר "אותה גברת בשינוי אדרת".
השפעת התנ"ך על ההתנהגות (אורח חיים) של היהודים הדתיים (מצוות) היא בבחינת תכתיב. המקור-הנותן משמש במקרה זה כסמכות, ואילו היעד-המקבל מתפקד כמציית. גם היהודים החילוניים והמסורתיים מקיימים מצוות אחדות, ממניעים שונים למשל, ממניעים פסיכולוגיים (השתייכות, לחץ חברתי), ממניעים לאומיים (בניסוחו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון: "התנ"ך הוא שטר הבעלות שלנו על הארץ"), או כתוצאה מהשפעה בלתי מודעת שיש לתנ"ך עליהם.
הביטוי "ספר הספרים" ממחיש את יחסם של היהודים מכל הזרמים אל התנ"ך כאל ספר קדוש, ולא סתם קדוש- הכי קדוש.... אצל היהודים הדתיים הוא נשמר במקום מיוחד (ארון קודש), עטוף בבדים יקרים, או מונח על מדף, כרוך בכריכה מיוחדת, שעליה אותיות של זהב. התייחסות שכזאת תורמת לכוחו של המקרא ומגביהה אותו. ההזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין נקראת "עליה לתורה", ככל הנראה, בגלל שהתורה נתפסת כגבוהה ביחס לבני אדם. במעמד הר סיני התורה ניתנה בראש ההר כאשר העם שהה למרגלותיו.
במסורת היהודית יש מעמד חשוב יותר (מעמד בכורה) למקור, למופע הראשון, וכך גם נקרא הוולד הראשון בשם "בכור" ומוענקות לו זכויות יתר בירושה לעומת כל אלה שנולדו אחריו.
הכותרת של פרויקט המחקר "השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל" היא כותרת כוללת, שנועדה לצמצם את היקף המחקר למקום (ישראל) ולזמן (כעת) מסוימים, ולהימנע מגלישה למקומות (ברחבי העולם) ולזמנים אחרים (לאורך ההיסטוריה) שבהם יש והייתה לתנ"ך השפעה.
אמנם יש לתנ"ך כולו השפעה על חיי היום יום בישראל, למשל על חקר התנ"ך, או על תרגומי התנ"ך, או על הוצאות הספרים, אבל ניתן לפרק השפעה זו לגורמים מצומצמים יותר:
השם תנ"ך הוא ראשי תיבות של מרכיביו: תורה, נביאים כתובים.
ניתן ללמוד על השפעת כל חלק שכזה לחוד. על השפעת חוקי התורה, על השפעת חזון הנביאים, על השפעת ספרי כתובים.
בחלוקה אחרת ניתן לדבר על השפעת השופטים, המלכים והנביאים.
בחלוקת משנה של השפעת ספרי הכתובים ניתן לדבר על השפעת ספרי אמ"ת (איוב משלי תהילים), ועל השפעת חמש מגילות (שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר).
וכן על השפעת:
כל אחד מספרי התנ"ך
פרשת השבוע
פסוק
חלק מפסוק
צירוף מלים (מטבע לשון, ניב)
מלה בודדת
דמות
שם של בעל חיים/. צמח/. חפץ/ מקום/ שם פרטי/ שם משפחה
חג
מצווה
רעיון
סיפור (סצנה)
תחביר
דקדוק
אוצר מלים
הפרוזה המקראית
השירה המקראית
המשל המקראי
החידה המקראית
הפתגם המקראי
כוללני הוא גם חלקה השני של הכותרת "חיי היום יום בישראל", וכדי לצמצם את היקפה יש צורך לענות על שאלות משנה כגון – על מה משפיע התנ"ך? מי מושפע ממנו? איך (או באילו אמצעים) משפיע התנ"ך?
על מה משפיע התנ"ך?
על התרבות (כולל ספרות שירה מוזיקה ומחול...)
על האמנות (כולל ציור, איור פיסול...)
על חפצי יודאיקה
על חיפושים ארכאולוגיים (כשמחפשים מקומות שנזכרו בתנ"ך)
על שמות של בעלי חיים/. צמחים/. חפצים/ מקומות/ שמות פרטיים/ שמות משפחה/ שמוות ארגונים ועסקים/ שמות ספרים סרטים ומחזות
על לוגו או סמל
על השפה העברית
על הפוליטיקה
במלים אחרות השפעת התנ"ך מתבטאת בכך שכל הגורמים שנמנו לעיל עושים בו שימוש לצרכים שונים.
מי מושפע ממנו?
כל פרט
יהודים (דתיים, חילוניים, רפורמים וכו')
נוצרים
מוסלמים
קראים
שומרונים
איך (או באילו אמצעים) משפיע התנ"ך?
באמצעות החינוך
באמצעות אמצעי התקשורת (בלועזית המילה "מדיה" משמעותה "אמצעי").
באמצעות בולים, מדליות, מזכרות, גרפיטי, סטיקרים, מודעות...
באמצעות מוזיקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה