יום רביעי, 24 במרץ 2010

התאמת שמות מקראיים לשמות בני זמננו

הקורא בתנ"ך לפי תומו סבור שהשמות של בעלי החיים, הצמחים, המקומות (ומה לא) שנזכרים שם הם אותם השמות שהוא מכיר מניסיונו האישי: שהכלב הוא אותו הכלב, הברוש אותו ברוש, והר סיני אותו הר סיני. אך מנין לנו שמדובר באותם דברים? ומהו הזמר? לאורך הדורות התמודדו עם בעיות שכאלה פרשנים רבים. חוקרים בני ימינו נוהגים לסכם את תשובותיהם של אותם פרשנים, ולנסות להכריע ביניהם במקרים של אי הסכמה.

ג'ירפה = זמר (דברים יד, ה)
שלט בגן החיות התנכי שמביא את גרסת תרגום השבעים ואת גרסת רבי סעדיה גאון
שלפיה הזמר הוא הג'ירפה
ואת הפסוק שבו מופיע הזמר לצד:
אייל, צבי, יחמור, אקו (מה זה?) דישון (מה זה?) ותאו
צילום שלי

אוח – שלט בגן החיות התנכי

עם פסוק מישעיהו יג, כא

שבו מופיע האוח לצד חיות בשם ציים (מה זה?) בנות יענה ושעירים (מה זה)?

רש"י מודה שאינו יודע מה הם אוחים אבל האקדמיה ללשון עברית קבעה

ולכן אנחנו בטוחים (בתמימותנו) שהאוח הזה הוא האוח שאליו התכוון ישעיהו

ולא היא!

צילום שלי


היפופוטם– שלט בגן החיות התנכי

עם פסוקים מאיוב פרק מ, שמזהים אותו [על סמך רמזים קלושים] כ"בהמות"

צילום שלי


יען- שלט בגן החיות התנ"כי עם פסוק רלוונטי מאיכה ד, ג

צילום שלי

-

יען בת יענה או נעמית מחק את המיותר

החוקרים חלוקים באשר להתאמת השם המקראי (בת יענה, חסידה, כנף רננים יען) ליען בן ימינו. יש הטוענים שהשם המדויק הוא זה שמופיע במשנה ובתלמוד- "נעמית". כמו כן חלוקות הדעות באשר לבת היענה וטוענים שהיא עוף דורס לילי.

האמרה: "טמן ראשו בחול" מקורה באגדה על היען שנוהג לטמון ראשו בחול לנוכח סכנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה