להלן דוגמאות אחדות (מתוך אלפי דוגמאות אפשריות) להשפעת המקרא על השירה ועל הספרות העברית. רבים משירי המשוררים הולחנו, בוצעו, הושמעו באמצעי התקשורת ההמונית - ובשל כך חדרו עמוק יותר לתודעת הציבור הישראלי.
ציטוט התייחסות ופרפרזה
נתן אלתרמן בשירו "הנה תמו יום קרב וערבו" מספר מחדש את הסיפור על מות שאול (שמואל-א, פרק לא).
בשירו "ארץ ערבית", שהתפרסם ב"טור השביעי" לגלג אלתרמן על הערבים, שטוענים שארץ ישראל היא ארצם בגלל שדאוד איברהים איסחק ומוסה הם שמות בערבית - תוך שהם שוכחים שמקורם של הסיפורים על אותן דמויות ... בתנ"ך.
שאול טשרניחובסקי בשירו "בעין דור" מספר מחדש את הסיפור על שאול ובעלת האוב.
רחל המשוררת הקדישה שיר שלם לדמותה של רחל אמנו. השיר מתחיל במלים "הן דמה בדמי זורם / הן קולה בי רן".
אלתורים על הטקסט המקראי
אלתורים אלה מוכרים בתורת הספרות בשמות "ארמז מקראי" או "שיבוץ מקראי" או "רמיזה".
חיים נחמן ביאליק, "לבדי"
השורה "חרוד חרדה עליי/ על בנה, על יחידה" מתבססת על הוראת האל לאברהם אבינו בפרשת עקדת יצחק לקחת את בנו את יחידו (בראשית כב,ב) ולהעלותו לעולה. גם הכפלת המילה ("חרוד חרדה") מחקה את הסגנון המקראי (למשל, "מחה תמחה").
חיים נחמן ביאליק, "על סף בית המדרש"
הביטוי "באו מים עד נפש" מבוסס על יונה (ב, ו)- "אפפוני מים עד נפש".
המשפט "רב לי לשבוע משטמה קיקלון ובושת" - מבוסס על חבקוק (ב, טז).
השורה "לא אמכור בכורתי בנזיד עדשים" מבוססת על סיפור עשו ויעקב (בראשית כה).
השורה "לא הכות באגרוף את ידי לימדתי"- מבוסס על ישעיה (נח,ד)
השורה "לא תמוט אוהל שם, עוד אבנך ונבנית" (בלשון זכר) - מבוסס על ירמיה (לא, ג) שאצלו אותו ביטוי מופיע בלשון נקבה ומופנה אל בתולת ישראל.
אברהם שלונסקי, סופה
"את היית לאלפי יבבה" – "יבבה" במקום "רבבה" (בראשית כד, ס -המלה "רבבה" מופיעה שם בתוך אחת הברכות שבני משפחת רבקה מברכים אותה לפני נסיעתה ליצחק).
המשוררת רחל "חלום בלהות"
"ארור ארור אשר הרביץ חטאת לפתח לב אנוש", מבוסס על הפסוק הידוע מבראשית (ג, ט).
לאה גולברג, "שירי סוף הדרך"
השורה: "ותדע: חדש כל יום תחת השמש" היא היפוך של אמרה בספר קהלת.
בשיר אחר שלה מאותו מחזור שירים, בשורה: "לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום" - הביטוי "כתמול שלשום" שאול מן המקרא, שם הוא מופיע מספר פעמים.
דוד אבידן: "קהלת הצעיר"
"אבל אבלים, אמר קהלת,/אבל אבלים, הכל אבל"
דוד אבידן, "הצצה בחלום פתוח"
בשיר על שבע הפרות מחלום פרעה אבידן תוהה בשם הפרות השמנות על הדיאטה של הרזות.
רוני סומק, "שיר פטריוטי"
"כולנו פועלים מפוטרים שהורדו מפיגומי המגדל שרצינו לבנות בבבל".
ש"י עגנון, בדמי ימיה
השורה: "מעט ורעים היו ימי שני חייה" היא אלתור על אמירה דומה של יעקב אבינו (בראשית מז, ט)
השורה: "בכל עת היו בגדיה לבנים" היא אלתור על אמירה דומה בקהלת ט, ח
בתיאור אביו של המספר השורה: "שמאלו תחת לראשו וימינו בימינה" היא אלתור על אמירה דומה בשיר השירים (ב, ו).
דליה רביקוביץ, "תרצה והעולם הגדול"
הביטוי "כתונת פסים" בשורה: " שם קנגורו ירדוף קנגורו / ושניהם לבושים כתונת פסים". מתייחס לכתונת הפסים של יוסף.
דליה רביקוביץ, "ארץ מבוא השמש"
השורה "הוגד לי כי יש דרך אל ארץ מבוא השמש" מתבססת על דברים יא, ל.
על מצבת קברה של המשוררת דליה רביקוביץ (1936-2005 ) יש שיר שלה, ובו שורה ("אין אהבה במקום הזה") שמתבססת על בראשית (כ, יא); שם מסופר, שכאשר התארח אברהם אבינו אצל אבימלך, אמר בלבו "
חלקת הקבר של המשוררת דליה רביקוביץ
תמונת CC שהעלה Asbl © לויקיפדיה ערך "דליה רביקוביץ"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה