יום ראשון, 28 בפברואר 2010

כרובים

כרובים שפניהם פני תיאודור הרצל וכנפיהם סוככות על ארון הברית
חיתוך נייר מאת מדי פיירמן © ובאדיבותה
-


סמל בצלאל ועליו שני כרובים (בצדודית) שכנפיהם סוככות על לוחות הברית שבתוך ארון הברית
צילום שלי
-
מקימי בית הספר לאמנות "בצלאל" (בתחילת המאה הקודמת) שירתו את הרעיון הציוני. מבחינתם הגלות הייתה הפסקה גדולה במסורת של אמנות למען העם, שתחילתה בבצלאל בן אורי מעצב המשכן. שמו של בצלאל מופיע על הסמל, כמו גם עבודותיו הראשונות: ארון הברית והכרובים, שהן בעצם היצירות הראשונות בהיסטוריה של האמנות היהודית.

הכרובים מופיעים במקרא לראשונה כשומרי פתח גן עדן (בראשית ג,כד). לאחר מכן מופיעים שני כרובים כקישוט באוהל מועד, ובבית המקדש, שם הם סוככים בכנפיהם על ארון הברית; הכרובים מתוארים בחזונות הנביאים, ונזכרים בתהילים ובמקומות נוספים. ישנן גרסאות אמנותיות אחדות לצורתם.

סיפור הכרובים השפיע על מעצבי ארונות הקודש לדורותיהם, והשפעה זו ניכרת במוטיב האריות שמחזיקים בלוחות הברית, ובמוטיב הכנפיים שסוככים עליהם.

על חזית בית הספר "אחד העם", ברחוב אחד העם בת"א, קבועים אריחי קרמיקה תוצרת "בצלאל", מתחילת המאה הקודמת, ועליהם מתנוססים כרובים בצורת אריות מכונפים. פירוש זה נשען על חזון הנביא יחזקאל (יחזקאל א, י) ועל פסוק ממלכים א, (ז, לו).


כרובים בצורת אריות מכונפים

תמונת CC שטען Talmoryair ©

לויקיפדיה ערך "כרוב (תנ"ך)"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה