"דביר" היא מילה מקראית שמציינת את קודש הקודשים שהיה בתוך בית המקדש (מלכים-א, ו, יט). הדביר שימש כמקומו של ארון הברית. רק הכהן הגדול היה רשאי להיכנס לדביר ורק ביום הכיפורים.
"דביר" הוא גם שם מקראי של עיר כוהנים בצפון נחלת יהודה. עיר זו נקראה גם בשם קריית- ספר (את השם "קריית ספר" אימצה הוצאת ספרים שנוסדה בשנת 1933 ונסגרה בשנת 1993).
דביר היה גם שמו המקראי של אחד ממלכי האמורי (יהושע י, ג).
כיום משמש "דביר" כשם פרטי וגם כשם משפחה.
הוצאת הספרים "דביר" נוסדה בשנת 1919 על ידי חיים נחמן ביאליק (שכל ספריו יצאו באמצעותה) ואחרים. בשנת 1986 התמזגה עם הוצאת זמורה-ביתן.
קיבוץ דביר (או בשמו הרשמי דבירה) שמצפון לבאר שבע הוקם בשנת 1951 ונקרא כך בגלל שבשנת 1924 זוהה התל שסמוך לקיבוץ כדביר המקראית. מאוחר יותר טען הארכיאולוג פרופסור משה כוכבי שהזיהוי היה שגוי ושחרבת רבוד היא דביר... אך השם של הקיבוץ נשאר.
במקומות אחדים ברחבי הארץ יש רחוב בשם דביר (באר שבע, גני תקווה, פרדס חנה...). בחדרה יש רחוב בשם הדביר.
המילה "דביר" מופיעה בשירו הידוע (והנלמד לבגרות) של רבי יהודה הלוי (1075-1141) "לבי במזרח": "יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד, כמו יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה