אחד הטיעונים המרכזיים של מתנגדי הציונות לדורותיהם (ואחת ההצדקות המרכזיות של יהודים דתיים שאינם מוכנים לעלות לישראל), מתבסס על שלושה פסוקים משיר השירים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) שאותם פירשו בתלמוד בתור:
1. איסור על עליה המונית לא"י (המינוח הדתי הוא "לעלות בחומה")
2. איסור למרוד בממלכות שבהן היהודים חיו בזמן הגלות
3. איסור לממלכות אלה לרדות ביהודים
שלושת הפסוקים האלה נפתחים כולם במלים "השבעתי אתכם" ולכן הם נקראים בקיצור בשם "שלוש השבועות".
מעניין לציין שיש שמפרשים את "בנות ירושלים" (שבהמשך לפסוק שאת תחילתו הזכרתי לעיל) לא כבנות של ירושלים אלא כצווי לבנות את ירושלים (שהיא כינוי לארץ ישראל).
בועידת השואה הבינלאומית באיראן (2006) אמרו נציגים של "נטורי קרתא" שהשואה קרתה בגלל הפרת "שלוש השבועות".
כמובן שלציונות הדתית (והחילונית) יש טעמים דתיים שסותרים טיעונים אלה, אבל לענייננו די אם נאמר שעוצמת השפעת התנ"ך מתבטאת בכך שלא זו בלבד שבלעדיה לא היינו מגיעים לארץ, אלא גם שבלעדיה לא היה לנו על מה להתווכח...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה