הביטוי " מפקד אוכלוסין" אינו מופיע במקרא, אבל הפועל "פקד" במובן של ספירת אנשים מופיע פעמים רבות, ובעיקר בספר במדבר - שם מפורטות לאורך כמה פרקים תוצאות של מפקד עם שנערך בימי משה רבנו.
משום מה נענש העם בתקופת המקרא על מפקד אוכלוסין ישיר במגפה, ולכן ספרו את "הגולגלות" באמצעות מטבעות (שמות ל, יב) או באמצעות חרסים (שמואל א, יא, ח).
במדינת ישראל נערך מפקד האוכלוסין מדי עשור לערך באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הרבנים מתירים לציבור הדתי להשתתף במפקד האוכלוסין בעיקר בגלל שאין מדובר בספירת כל העם אלא רק במדגם של עשרים אחוזים. עם זאת ישנן קבוצות של דתיים שמתנגדות למפקד. כך או כך מורגשת בנושא זה (שלכאורה הוא בסך הכל כלי בידי הממשל לשיפור השרות לאזרח) השפעתו החזקה של התנ"ך.
נציין כי השרש "פקד" בשפת התנ"ך משמש במספר משמעויות:
- המלה השימושית בימינו "פקיד" - במשמעות של בעל תפקיד - מופיעה במלכים-ב (כה, יט).
- פקודה- הוראה (מכאן המלה "מפקד", שהיא מילה בסיסית בתחום הצבא).
דרגת סרן ניתנת בצה"ל למפקדי
פלוגה או סוללה או מחלקה בצוללת או סיירת דבורות
תמונת CC מאת Gal m מויקיפדיה ערך "דרגות צה"ל"
- פיקדון- (ויקרא ה, כג) במובן של רכוש. מכאן באים הביטויים הבנקאיים העכשוויים "להפקיד כסף", "פיקדון עובר ושב". "חוק הפיקדון" מתיר לצרכן לקבל בחזרה את דמי פיקדון ששילם על הבקבוקים שקנה.
המשמעויות הבאות לא כל כך שימושית בימינו (אלא כשמצטטים מהתנ"ך):
- פקד- זכר; לטובה או לרעה.
- פקודה- עונש; למשל, הביטוי "יום פקודה".
לא הבנתי מדוע נענש העם בגלל מפקד האוכלוסין? האם קיימת לכך סיבה מפורשת במקרא או היכן שהוא?
השבמחקגם אני לא הבנתי
השבמחק