משלי לא, יט - אריגה
יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ
עבודה של דבורית בן שאול
צילם: זאב ברקן
יום רביעי, 30 במרץ 2011
יום שלישי, 29 במרץ 2011
בראשית לז, ג - כתונת הפסים של יוסף
כתונת הפסים של יוסף
בהשראת בראשית לז, ג
ובהשראת שירו של אברהם אבן עזרא
כָּתְנוֹת פַּסִּים לָבַש הַגָּן וּכְסוּת רִקְמָה מִדֵּי דִשְׁאוֹ
וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ עָטָה כָל עֵץ וּלְכָל עַיִן הֶרְאָה פִלְאוֹ
צילם: זאב ברקן
ראו ביצוע של שיר זה ביוטיוב
בראשית מט, י - הכנסת כהגשמת נבואת יעקב
הכנסת
-
לאחר אלפיים שנות ציות לחוקי מלכויות העולם השונות
שוב מחוקק עם ישראל לעצמו את חוקיו
הכנסת היא בבחינת הגשמת נבואת יעקב בברכתו לשבט יהודה
בבראשית מט, י
לא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו
-
צילום (מבט מבנייני וולפסון, רחוב דיסקין 10): זאב ברקן
יום ראשון, 27 במרץ 2011
תהילים קכא-א – מאפס יבוא עזרי
3 אפסים באותיות god
-
-
אֶשָּׁא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוא עֶזְרִי
הפירוש המקובל לפסוק זה הוא מאיפה אוושע, אבל המילה "אין" פירושה "אפס". במקרה יש 3 אפסים בתוך האותיות שמרכיבות את המלה האנגלית לאלוהים - god
מושג האפס כמייצג את אחדות האל ואת נצחיותו משותף ליהודים, לנוצרים למוסלמים לפיתגוראים (שקוראים לו מונאדה) ולהודים (שקוראים לו בינדו)
במתמטיקה המספר עשר פירושו שיש קבוצה של עשר יחידות ובה אפס מספרים בודדים, וכן הלאה לגבי העשרות, המאות, האלפים...
ראו
-
עיבוד במחשב מאת זאב ברקן
בראשית א-ז-מים
בראשית א-ז-מים
הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ פוגשים את הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ
ויוצרים בועות
צילם: זאב ברקן
יום שבת, 26 במרץ 2011
קהלת יב-ו גולת הזהב
וְתָרוץ גולַּת הַזָּהָב
קהלת יב-ו
צילם: זאב ברקן
-
המפרשים בדרך כלל מייחסים למילה "גולה" משמעות של מעיין או של גולגולת
אבל כיום "גולה" היא כל חפץ כדורי
בתרגומים לאנגלית
Gold Bowl
משמעו, בין היתר, כדור זהב
כמו הכדור במשחק הבאולינג
כך או כך הפסוק הוא חלק מתיאור הזקנה
והצילום בהחלט ממחיש זקנה מהי
יום שישי, 25 במרץ 2011
שיר השירים ח, ו - מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
שיר השירים ח, ו
צילם: זאב ברקן
שלט טלוויזיה כמזוזה
שלט טלוויזיה כמזוזה
בחוגי החילוניים נדמה שלכל אחד יש שלט טלוויזיה
כמו שבחוגים הדתיים יש לכולם מזוזה
צילם: זאב ברקן
יום חמישי, 24 במרץ 2011
תהלים קכב-א- - בית ה'
הכותל המערבי
שָׂמַחְתִּי בְּאומְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ (תהילים קכב-א)
צילם: זאב ברקן
יום רביעי, 23 במרץ 2011
ישעיהו נח-י - וְזָרַח בַּחושֶׁךְ אוֹרֶךָ
רמזור במבט מקרוב
ישעיהו נח-י - וְזָרַח בַּחושֶׁךְ אוֹרֶךָ
צילם: זאב ברקן
יום שלישי, 22 במרץ 2011
בראשית כב, א- הנני
המילה "מוכן" (הנני) באיתות דגלים
תמונת CC
מויקיפדיה באנגלית ערך
Flag semaphore
להלן כמה דוגמאות
אברהם עונה לאל במילה הנני
(בראשית כב, א)
יעקב
(בראשית לא, יא)
משה
(שמות, ג,ד)
תהלים יח, ג- מגן דוד
תהלים יח, ג- מגן דוד
"אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה-בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן-יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי"
כאשר דוד המלך שנחשב למחבר ספר תהילים פונה לאל בכינוי מגן
נוצר מושג המגן דוד
שהוא עוד אחד משמות האל
-
צילם: זאב ברקן
ישעיה א, כו - קִרְיָה נֶאֱמָנָה
אחד מבנייני קרית הממשלה בירושלים
השימוש במונח "קריה" מזכיר את נבואת ישעיה (א, כו)
וְאָשִׁיבָה שופְטַיִךְ כְּבָרִאשׁונָה וְיועֲצַיִךְ כְּבַתְּחיִלָּה;
אַחֲרֵי-כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה
כך שניתן לומר שהנבואה התגשמה
גם באופן המילולי
-
צילם: זאב ברקן
יום ראשון, 20 במרץ 2011
בראשית כח, יב - חלום יעקב
הסולם בחלום יעקב כעמוד שדרה
עיבוד במחשב מאת זאב ברקן
הדימוי המקורי לקוח מויקיפדיה באנגלית ערך
Vertebral column
=
וַיַּחֲלום, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְראשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה (בראשית כח, יב)
את המילה "וראשו" בפסוק המקורי ניתן להבין (בקושי) כמתייחסת ליעקב ולא לסולם
בראשית לז, ט - צבעים בחלום יוסף
צבעים בחלום יוסף
צילום מאת זאב ברקן
בהשראת בראשית לז, ט
"וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי"
השמש והירח בצהוב
האחים בשחור לבן
יוסף באדום
-
-
בדרך כלל אנשים משתחווים לכוכבים ולמזלות
בחלום יוסף להפך: השמש והירח והמזלות משתחווים ליוסף
שמופיע בחלום כמזל השנים עשר
דגל האהבה
בהשראת שיר השירים ב,ד: "...וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה"
עיבוד מחשב מאת זאב ברקן
קונספט: שחור הוא צבע של קבלה - הוא סופג את כל התדרים של האור. השמש מעניקה את חום קרניה באהבה לצדיקים ולרשעים, לחילוניים ולדתיים, לגברים ולנשים, לפלשתינאים ולישראלים.
-
איור השמש לקוח מ:
בנוסף, הצירוף "דגלו עלי" רומז לכיבוש, או לסימון טריטוריה, לדוגמה, כשהגיעו לירח (או לאוורסט) לראשונה - מיד תקעו שם דגל.
פסיפס יוסף ואחיו בחולון
פסיפס יוסף ואחיו בחולון
מאת אהרן גלעדי
במרכז העיר חולון, בפינת רחוב שלום עליכם ורחוב י"ל פרץ, על הקיר המערבי של בית הספר התיכון "אורט מיטרני" באדיבות משה רימר
(c)
יום שבת, 19 במרץ 2011
תהילים פרק ב, ד - יושב בשמים
"יושב בשמים ישחק - ה' ילעג למו"
תהילים ב, ד
צילם וערך במחשב: זאב ברקן
-
האות החמישית באלפבית העברי עשויה מגרגרי מלח
על רקע השתקפות של השמים במראה
-
אותיות עשויות מקווים
קווים מנקודות
גרגרי המלח מייצגים נקודות
-
באנגלית כותבים את האות ה"א כך:
HE
ובמקרה התרגום של הפסוק לעיל
HE that sits in heaven laughs
כלומר
האות ה"א שיושבת בשמים צוחקת
אסתר ג, ח - שונות
שונות בלבוש
=
וְדָתֵיהֶם שׁונוֹת מִכָּל עָם (אסתר ג, ח)
=
ראו מחקר בנושא הלבוש בחברה החרדית
באתר החברה בישראל
צילם: זאב ברקן
הפרדה קודמת לבריאה - בראשית א
קו הפרדה
צילם: זאב ברקן
1. בראשית יש הפרדה:
בין שמיים וארץ;
בין אור לחושך;
בין מים למים;
בין מים לאדמה ...
ורק אז מתחילה הבריאה.
2. ההפרדה היא בשחור ולבן והיא קודמת לצבע.
כי האדם עץ השדה - דברים כ, יט
כי האדם עץ השדה
דברים כ, יט
עץ שנראה כמו איש ששותל עץ
צילם : זאב ברקן
בעמק המצלבה בירושלים
שחור הוא הצבע של המוות
שחור על גבי לבן- מודעת אבל
צילם: זאב ברקן
-
בתקופת התנ"ך נהגו לשבת בתוך אפר בזמן האבל
ואפר צבעו שחור
ראו
אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים
(אסתר ד, ג)
יום שישי, 18 במרץ 2011
שיר השירים ה, י - דגול מרבבה
דגול מרבבה
צילם וערך במחשב: זאב ברקן
-
הפירוש המקובל לפסוק העשירי בפרק החמישי בספר "שיר השירים"
"דודי דגול מרבבה"
הוא שהמאהב של הדוברת עדיף בעיניה על עשרת אלפים גברים אחרים.
הפירוש המילולי הוא שהמאהב נראה בעיניה כמו הספרה אחת
במספר 10000
שאכן נראית כמו דגל
כך שהפירוש המתקבל הוא שהמאהב הוא היחיד שנחשב בעיניה וכל
9999 האחרים ערכם בעיניה... אפס
יום חמישי, 17 במרץ 2011
שיר השירים א, יא - קו עשוי מנקודות
קו עשוי מנקודות
המילה "תור" בעברית של ימינו משמעה סוג של קו
תרגום לאנגלית של "תור" הוא
Line
מכאן שבפסוק
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה-לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה-לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף
(שיר השירים א, יא)
מתוארות שורות של זהב ועליהן נקודות של כסף
מתוארות שורות של זהב ועליהן נקודות של כסף
צילם: זאב ברקן
ישעיהו כח, י - קו לקו .
כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם
נקודות יוצרות קווים
קווים יוצרים משטחים
משטחים יוצרים נפחים
כך בונה התודעה את העולם
צילם: זאב ברקן
יום רביעי, 16 במרץ 2011
אקסודוס - יציאה מחושך לאור, מעבדות לחירות
אקסודוס - יציאה מחושך לאור, מעבדות לחירות
אקסודוס היא המילה היוונית ל"יציאה". בתרגום התנ"ך ליוונית זהו גם שמו של ספר "שמות", שבמרכזו סיפור יציאת מצרים, שם האונייה "אקסודוס" שהביאה מעפילים מאירופה נועד ליצור הקבלה בין יציאת היהודים מאירופה שלאחר השואה לבין סיפור יציאת מצרים.
צילם: זאב ברקן
יום שני, 14 במרץ 2011
בראשית א, כז - זכר ונקבה
שקע ותקע נקראים זכר ונקבה
תשאלו בכל חנות לאביזרי חשמל
-
המקור המקראי:
בְּצֶלֶם אֱלוהִים בָּרָא אותו,ֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אוֹתָם (בראשית א, כז)
וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בראשית ב, כד)
-
צילם: זאב ברקן
שמות ג,ב- הסנה הבוער
חוט להט בוער באש ואינו נשרף
בדומה לסיפור הסנה הבוער
וְהִנֵּה הַסְּנֶה בועֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל (שמות ג,ב)
תופעה זו כל כך מובנת מאליה עד שאיננו מתעכבים לרגע
להשתאות על פלאיותה
==
צילם: זאב ברקן
יום ראשון, 13 במרץ 2011
מלך (שלמה) ומלכה (שבא)
וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שלמה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה (מלכים א, י, ד)
צילם: זאב ברקן
יום שבת, 12 במרץ 2011
אם אין קמח אין תורה
אם אין קמח אין תורה
צילם: זאב ברקן
-
בדרך כלל כוונת הפתגם " אם אין קמח אין תורה" שפרנסה היא תנאי ללימוד תורה. הצילום לעיל מדגיש שהקמח צבעו לבן וספר התורה צבעו שחור. ככל הנראה ניגודיות עוזרת להבנה ומכאן הביטוי "ללבן (להפוך ללבן) את הסוגיה".
מאחר והצבע השחור הוא צבע כהה ולעומתו הצבע הלבן הוא צבע בהיר, קיבל הביטוי "להבהיר את הנושא" משמעות מקבילה לזו של "ללבן את הסוגייה". גם המילה "ברור" מתייחסת לפעולה של הוצאת העיקר מן הטפל, כמו שבוררים את העדשים. עיקר וטפל הם ניגודים. התועלת עולה ככל שמחדדים את הניגודים.
על החיבור שבין תורה לצבעים שחור ולבן אמר רבי פינחס בשם רבי שמעון בן לקיש: "תורה שנתן הקב"ה עורה אש לבנה. חרותה אש שחורה" (ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג).
גם בסיפור תיבת נוח יתכן שיש התייחסות מובלעת לצבעים המנוגדים שחור (עורב) ולבן (יונה) אף כי לא כל היונים לבנות.
בראשית כח, יב - סולם יעקב
סולם יעקב
וַיַּחֲלום וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה (
= =
צילם: זאב ברקן
הסולם הוא סמל לאחדות הניגודים מעלה מטה, כי ניתן באמצעותו גם לעלות וגם לרדת
בין קצוות הניגודים (ארץ ושמים) יש שלבי ביניים
כך גם בסולם הצלילים
הירשם ל-
רשומות (Atom)