הרושם שלי הוא שבדרך כלל כאשר מדברים על תרבות ישראלית בכלל, ועל היחס של החברה הישראלית לתנ"ך בפרט, מתמקדים בחילונים, ונוטים להתעלם מן הפיצול שיש בתרבות הישראלית, ו"לשכוח" כמה קבוצות חשובות כגון:
ערבים (כולל חלוקות משנה כגון ערבים נוצרים, בדווים...)
עולים מבריה"מ לשעבר (בקיצור: רוסים)
אתיופים
בנוסף, ראוי להבחין בין תרבות ישראלית לבין תרבות בישראל, שכן יש בארץ קבוצות שיש להן תרבות שאינה ישראלית.
ניתן לומר כי מבחינת היחס לתנך מתחלקת החברה הישראלית לשתי קבוצות עיקריות:
א. אלה שחיים פחות או יותר על פי התנ"ך: דתיים/ חרדים/ מזרחיים/ אתיופים
ב. אלה שהתנ"ך אינו קובע את אורחות חייהם: חילונים/ ערבים/ רוסים
לאור הפיצול בתרבות הישראלית מעניין יהיה לחקור בעתיד לא רק את יחסו של המעמד הבינוני החילוני לתנ"ך (כפי שנעשה עד כה) אלא גם את יחסן של כל הקבוצות האחרות אליו; תחילה את היחס לתנ"ך של כל קבוצה בנפרד- ורק לאחר מכן את היחס לתנ"ך של כל הקבוצות ביחד....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה