השפעת התנך על חיי היום יום בישראל: מאי 2010

יום שני, 31 במאי 2010

שם דמות מקראית כשם עסק

שם דמות מקראית כשם עסק

אליהו חברה לביטוח בע"מ סניף ירושלים

צילום שלי

מחלבות גד

צילום שלי

שמות של דמויות מקראיות רבות השתרבבו לשמות של ארגונים או עסקים באמצעות שם פרטי. למשל על שם גד בן יעקב נקראים רבים מאזרחי ישראל (כינוי: גדי). "מחלבות גד" נקראות על שם מי שייסד את החברה לפני ארבעה דורות.

דוגמאות נוספות (מתוך אלפים):

אברהם תנורים (לתעשייה) בבת ים שנקראת על שם מייסדה (בשנת 1996 ) אברהם רג'יניאנו.

נומה יצחק בע"מ - עבודות עפר (משרד בצור משה) http://www.numaltd.co.il/

פוטו אהרונסון יעקב ובניו-| צלמים וסטודיו לצילום ברמת גן.

אליהו חברה לבטוח בע"מ שנקראת על שם מייסדה (בשנת 1966 ) - שלמה אליהו.

העוגות של אביגיל בפתח תקווה
דבורה פיגומים - http://www.dvora-p.co.il/

מצבת מישע

מצבת מישע

תמונת CC שצילם והעלה לפליקר wallyg תחת הכותרת

Paris - Musée du Louvre: Stèle de Mesha

מצבת מישע מהווה הוכחה ארכיאולוגית ראשונה (1868) לאמיתות התנ"ך. המצבה היא בגובה מטר והיא מתוארכת למאה התשיעית לפנה"ס. גילה אותה הכומר הגרמני פ.א. קליין ליד הכפר דיבאן שבעבר הירדן המזרחי.

מישע עצמו נזכר בתנ"ך בספר מלכים ב (ג,ד-ה).

הכתובת שעל המצבה כוללת 36 שורות. מופיע בה השם "אריאל-דודה", שאותו מייחסים החוקרים לדוד המלך או לגיבור מבית דוד. מופיע בה שמו של עומרי מלך ישראל.

הביטוי אבני חושן בשימוש מסחרי

הביטוי אבני חושן בשימוש מסחרי

צילום שלי

יום ראשון, 30 במאי 2010

דן ליש ולשם

דן נזכרת כבר בתחילת התנ"ך, בבראשית (יד, יד), בקשר לאברהם אבינו.

בשופטים (פרק יח) מסופר על כיבוש ליש בידי בני שבט דן ששינו את שמה לדן.

בספר יהושע היא נקראת לשם בגלל שזה היה שמה של אבן החושן שייצגה את שבט דן.

כיום יש לכל אחד משלושת השמות האלה שימושים נוספים

דן משמש גם כשם פרטי, גם כשם משפחה, גם כשם של אזור במרכז הארץ (גוש דן), גם כשם של נחל, גם כשם של רחוב, גם כשם של חברת נסיעות, וגם כשם של רשת מלונות.

ליש משמשת כשם משפחה וכשם נרדף לאריה.

לשם משמשת כשם משפחה.

חומת העיר ליש בתל דן

עם שלט הסבר ועליו פסוק רלוונטי מספר יהושע

תמונת CC של Anita363© מפליקר תחת הכותרת Dan

כרטיס נסיעה בשרותי דן

באדיבות הדי אור (c)

לכיש

תבליטי המצור על לכיש
פרט מתוך תמונת CC שהעלה לפליקר © oligopistos
תחת הכותרת
The Siege of Lachish

בנינווה, בירת אשור, (כיום צפון עיראק) גילה ארכיאולוג אנגלי בשם לאירד בארמונו של סנחריב תבליט של המצור על לכיש (701 לפנה"ס) וכתובת: "סנחריב מלך אשור והעולם כולו יושב על כיסא משען ושלל העיר לכיש עובר לפניו".

התבליט מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

לכיש נמצאת באזור בית גוברין.

בימינו: על שם העיר המקראית לכיש נקראים חבל לכיש (הנמצא בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון) ומושב לכיש שבצפון הנגב. המושב מפורסם בגלל "ענבי לכיש" שגדלים בו.

פסוק על גלויה

וגר זאב עם כבש

התמונה באדיבות סטפני קומפורט (c) אספנית הגלויות ההיסטוריות

הקבלת יציאת אירופה ליציאת מצרים באמצעות פסוק

וירדוף אחרי בני ישראל (שמות יד, ח)

האנייה אקסודוס 1947

התמונה באדיבות סטפני קומפורט (c) אספנית הגלויות ההיסטוריות

יום שבת, 29 במאי 2010

ארכיאולוגיה של השפה העברית

1. הכתובת העברית הקדומה ביותר נתגלתה באוקטובר 2008 במבצר האלה שבאזור צומת האלה על גבי אוסטרקון. הכתובת כולל חמש שורות בדיו ובהן מלים עבריות ייחודיות כמו "אל תעש" ו"עבד".

2. בחפירות שנערכו בתל זית שנמצאת באזור קריית גת גילו בשנת 2005 אבן בקיר של בית ועליה אותיות האלפבית העברי – 22 בשורה העליונה ועוד שתיים בשורה התחתונה

תיארוך: המאה ה-10 לפני הספירה

תמונת CC שהעלה Yclorfene לויקיפדיה ערך "תל זית"

3. לוח גזר

לוח מאבן גיר שעליו חרוטות בניב שמי (לא עברי) תשע שורות שמפרטות את עונות השנה: ירח אסיף ירח זרע ירח לקש...

תמונה שהעלה "רועים" לויקיפדיה ערך "לוח גזר"

שם דמות מקראית כשם מדינה

תירס

צילם:

arimoore

מפליקר

תחת הכותרת

Corn

יעקב עציון כתב באתר שלו "השפה העברית" על גלגולי צמח התירס. מקורו ביבשת אמריקה, ומשם התגלגל בחמש מאות השנים האחרונות עד שהגיע, בין היתר, לתורכיה , וממנה לאירופה. ביידיש נקרא אז בשם שתרגומו לעברית "חיטה תורכית" . תורכיה נקראה במסורת היהודית בשמות תוגרמה או תירס. עם הזמן נשמטה המלה חיטה מן הביטוי "חיטה תורכית" ונותר השם התירס. מקור השם "תירס" בבראשית (י, ב) שם הוא משמש כשמו של אחד מבני יפת. התירס הוא דוגמה לרב-תפקודיות של שמות: שם של דמות מקראית שהפך לשם של מדינה שהפך לשם של צמח או מאכל.

באופן דומה:

אשכנז הוא במסורת היהודית שמו של האזור שכולל את מערב גרמניה ואת צפון צרפת. במקרא זה שמה של ממלכה (ירמיה נא, כז) שנקראה על שמו של אחד מבני גומר (בראשית י, ג). כיום אשכנז היא מלה שימושית ביותר שנועדה בעיקר להבחין בין אשכנזים לספרדים.

מדינת מצרים נקראת על שם בנו של חם בן נוח (בראשית י, יג)

מדינת יוון נקראת על שם בנו של יפת בן נוח (בראשית י, ד)

מדינת תימן נקראת על שם בנו של אליפז (שהיה נכדו של עשו)

מדינת ישראל נקראת על שם יעקב אבינו

כנען נקראה על שם בנו של חם (שהיה בנו של נוח)

"נחמו נחמו עמי" ככותרת לציור

הביטוי "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א) משמש ככותרת לשני ציורים של פרופ' ישעיהו ירניצקי

נרות נשמה ליום השואה, נחמו נחמו עמי

ציור של פרופ. ישעיהו ירניצקי ©

נחמו נחמו עמי

ציור של פרופ. ישעיהו ירניצקי ©

יום חמישי, 27 במאי 2010

חרש או חרס

עודד ישראלי (c) צילם ושלח לי תמונה זו תחת הכותרת "כחרס הנשבר", וכאשר חיפשתי בקונקורדנציה המקוונת חרס לא מצאתי את הפסוק הרלוונטי. מסתבר שהביטוי "כחרס הנשבר" הוא מתפילת "נתנה תוקף", ואילו באיוב (ב, ח) המילה ("חרש") כתובה בשי"ן שמאלית. בכל אופן התמונה הזאת אמורה להמחיש לכם את הכלי שבו התגרד איוב.

שרב היא מלה מקראית

שרב היא מלה מקראית (ישעיהו מט, י), וכבר אז, בימי הנביאים, היא נחשבה למכה ("לא יכם שרב ושמש").

כאשר חזר עם ישראל לארצו הוא חזר לא רק לארץ זבת דבש וחלב אלא גם לארץ מוכת שרב.

בנין הולילנד שבירושלים בשרב

צילום שלי מלפני שעה (1800)

גבעת מרדכי שבירושלים בשרב

צילום שלי מלפני שעה (1800)

צילומים של רון אלמוג עם כותרת מקראית

להלן שתי תמונות שפרסם רון אלמוג בפליקר עם כותרת מן המקרא ועם פסוקים מקראיים מתחת לתמונה

והרכיבוהו על הסוס

(בפליקר בתרגום לאנגלית)

ממגילת אסתר

באדיבות רון אלמוג (c)

על חומותיך ירושלים

(בכותרת בפליקר)

ובתיאור התמונה פסוק על בחור ובתולה מספר ישעיה, פרק סב, פסוקים ה-ו

באדיבות רון אלמוג (c)

יום רביעי, 26 במאי 2010

כי האדם עץ השדה

"כי האדם עץ השדה"

פסל מתכת מאת צדוק בן-דוד שמוצב ב"מצפור הפרטיזנים" ב"יד ושם" בירושלים

שם הפסל מקורו בספר דברים (כ, יט)

תמונת

שהעלה לויקיפדיה

Category: Sculptors from Israel

Zadok Ben-David

צילם: ד"ר אבישי טייכר (c)

צילומים עם כותרת מקראית

להלן כמה דוגמאות לתופעה נפוצה של השפעת המקרא על הענקת כותרות לצילומים, שמוכיחה שהתנ"ך מדבר אל כל בוגרי מערכת החינוך הישראלית מן הערוץ הפתוח שיש בזיכרונם:

תמונת CC בפיקסה מאת The Lanzkrons

תחת הכותרת "על חומותיך ירושלים" שלקוחה מישעיה (סב, ו)

תמונת CC שפרסם רון אלמוג בפליקר תחת הכותרת

שלום סוכת פלאים, מה טוב ומה נעים

הביטוי "מה טוב ומה נעים" לקוח מתהילים קלג

עוד דוגמאות בגלריה שלי בפליקר

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/galleries/72157624006841865/

תמונת CC שהעלה לפליקר Sharon G

תחת הכותרת

"מגדל בבל"

באנגלית

תמונת

של שער ביפן מאת

Ruthie

מפיקסה

תחת הכותרת:

זה השער לה'

שמקורה בתהילים (קיח, כ)

סטיקר תנו לחילונים לחיות

סטיקר ישן תנו לחילונים לחיות על פגוש של מכונית מיושנת

צילום שלי

יום שלישי, 25 במאי 2010

האופרה שמשון ודלילה

בול אמנות הבמה - האופרה הישראלית שמשון ודלילה

יצא בשנת 1971 בעיצובו של אליעזר ויסהוף

האופרה שמשון ודלילה מאת קאמי סן-סנס (1877) הועלתה בשנת 2005 בפארק הירקון

תפילין

מקורה של מצוות התפילין בספר שמות (יג, ט), אך השימוש העכשווי בתפילין הוא תוצאה של פירוש מאוחר לפסוק זה (מן המאה השתיים עשרה).

בתוך כל תפילין כתובים על קלף הפסוקים הבאים :

שמות יג, א- י

שמות יג, יא- טז

דברים ו, ד- ט

דברים יא, יג- כא

יהודי מאמין מניח תפילין מדי יום מלבד בשבתות ובחגים, אבל רוב היהודים החילונים לומדים להניח תפילין לקראת הבר מצווה שלהם. בנוסף רואים לעתים בחוצות הערים אנשי חב"ד משדלים עוברים ושבים להניח תפילין, תופעה שגוררת לעתים התנגדות של גופים פוליטיים שפועלים נגד כפייה דתית.