מאמר זה פורסם באתר READER עד שהאתר הזה בוטל
ירושלים משמשת כעיר הבירה של מדינת
ישראל בגלל שבתנ"ך מסופר שהיא שימשה כעיר הבירה של ממלכת ישראל מימי דוד המלך
ואילך.
הכרזתה של ירושלים כבירת ישראל סיפקה גם
את הדתיים, וגם את החילונים-הציונים. הדתיים ראו בה התגשמות של חזון הנביאים.
הציונים ראו בה אחד משורה של אמצעים לחיזוק טענת הבעלות של העם היהודי על ארץ
ישראל, ואחד מן הכלים לגיבוש זהותו של העם בישראל. אמצעים אחרים היו:
- ההחלטה להקים בית לאומי בארץ ישראל ולא באוגנדה או בארגנטינה
- ההחלטה לדבר בעברית ולא ביידיש
- ההחלטות על שם המדינה, סמליה ודגלה
- הענקת שמות מקראיים למקומות ולאנשים
- הדגשת לימודי התנ"ך במערכת הלימוד
- טיפוח הזיקה לארץ באמצעות טיולים 'עם התנ"ך ביד'...
ירושלים קדושה ליהודים ולנוצרים (שהרי
הנוצרים מאמינים בכל האמור ב"ברית הישנה") בגלל שלפי המקרא היא נבחרה על
ידי האל לשמש כעירו הבלעדית (דברים יב, כא) ובגלל שבית המקדש שכן בתוכה.
השפעת התנ"ך על חיי היום יום
בירושלים היא השפעה מוחשית מאד שכן רוב תושבי העיר הם יהודים דתיים, שהתנ"ך
מכתיב את אורח חייהם . וכך, לדוגמה, בחגים ובשבתות יש ירידה חדה בנפח תנועת
המכוניות ברחובות העיר, וחיי המסחר משותקים כמעט לגמרי.
מצוות העלייה לרגל לירושלים בשלושת
הרגלים אינה בתוקף בימינו, אך זכר למצווה זו יש בצעדת ירושלים, שמתקיימת מדי שנה
בחול-המועד-סוכות בהשתתפות אלפים, כולל צליינים נוצרים.
לדמויות המקראיות הרבות שחיו בירושלים
בתקופת המקרא יש השפעה על שמותיהם של עסקים רבים בירושלים. לדוגמה, מלון "דוד
המלך".
השפעת
השמות ירושלים ציון ועיר דוד
לשמה של "ירושלים" השפעה על
שמות כמעט בכל תחום שניתן להעלות על הדעת. לדוגמה:
שמות של עסקים (כמו "מוניות
ירושלים")
שמות של מוסדות (כמו האוניברסיטה העברית
בירושלים ותיאטרון ירושלים)
שמות משפחה (לדוגמה ירושלמי)
שמות של צמחים (כמו אורן ירושלים וארטישוק
ירושלמי)
שמות של מיני מזונות (כמו מעורב ירושלמי)
השם ציון הוא שם נרדף לשמה של ירושלים,
והוא משמש, בין היתר: כשם פרטי, כשם משפחה, כשם מקום (כמו הר ציון) כשם ארגון (כמו
התנועה הציונית)...
השם עיר דוד אף הוא שם נרדף לשמה של
ירושלים, וכיום הוא משמש כשם של אתר ארכאולוגי בשכונת סילואן שבירושלים.
שמן של רבות משכונות ירושלים שאוב מן
התנ"ך (לדוגמה, בית הכרם (נחמיה ג, יד), גילה (שמואל-ב, טו, יב); תלפיות
((שיר השירים, ד, ד). שמות אלה ניתנו לשכונות בתחילת המאה התשע עשרה על ידי בוניהן
שהיו רובם ככולם דתיים.
השפעת ירושלים
על האמנות הישראלית
ירושלים נוכחת כרקע וכנושא להתבוננות
ביצירותיהם של אמנים סופרים ומשוררים רבים. לדוגמה: בשירים של זלדה, ושל יהודה
עמיחי; ברומנים של ש"י עגנון כמו "שירה" ו"תמול שלשום"; ברומנים
של עמוס עוז כמו "מיכאל שלי" ו"סיפור על אהבה וחושך". בראשון
לאוגוסט 2010 נפתחת תערוכה של חלק קטן מציורי ירושלים של ז'ורז' קביסרס בבית
האמנים בירושלים. ביולי 2009 התקיימה במוזיאון מגדל דוד בירושלים תערוכת קריקטורות
בנושא ירושלים בהשתתפות ששים קריקטוריסטים. ברשות אספנים יש מבחר גדול של ציורים
וצילומים של ירושלים מן המאות הקודמות, שנעשו, רובם ככולם, בידי נוצרים.
מוטיב ירושלים שכיח בתחום היודאיקה.
בדרך כלל מדובר בעיצובים של המלה "ירושלים" על רקע ציור של בתי אבן,
חומה ומגדל דוד.
שירה של נעמי שמר "ירושלים של
זהב" הוא אחד השירים הידועים ביותר בקרב הישראלים ובקרב יהודי העולם, והוא
במעמד שמתחרה בהמנון הלאומי. העיר ירושלים נזכרת גם בפזמונים רבים אחרים, ובנוסף, הולחנו
גם פסוקי מקרא ששמה של ירושלים מופיע בהם. לדוגמה, "שבחי ירושלים"-
(תהילים קמז, יב) בלחן של אביהו מדינה.
רשות הדואר הנפיקה בולים רבים לכבוד ירושלים.
עד כה יצאו כמאתיים בולים שכאלה שבחלקם מופיעה המילה ירושלים, באחרים
מופיעים אתרים בירושלים. לדוגמה: בשנת 1968 הנפיקה רשות הדואר סדרה של חמישה
בולים, בעיצובו של דרור בן דוב, כשעל שובלו של כל אחד פסוק שהמלה
"ירושלים" נזכרת בו. בשנת 1995 הופיעה סדרה של שלושה בולים בשם
"שלושת אלפים שנה לירושלים - עיר דוד", בעיצוב רות קנטור וענת פרידמן.
על אחד הבולים צילום פסיפס, מבית הכנסת בעזה, שבו מוצג דוד המלך מנגן בנבל. על
השני- מפה לפי ציור של רבי פיניה מצפת. על השלישי- קריית הממשלה בצילום אווירי.
מלבד מנורות רבות שמקשטות בתי כנסת,
כבכל מקום ברחבי ישראל, יש בירושלים ריכוז של מנורות מיוחדות כמו:
- פסל המנורה מאת בנו אלקן שמוצב מול הכנסת
- אנשי "מכון המקדש" שיחזרו את מנורת הזהב של בית המקדש, והציבו
אותה במתחם ה"קארדו" שברובע היהודי.
- פסל מנורה משולב עם מגן דוד, מאת דוד סוזאנה - מוצב בכיכר סמוכה לכנסת
- פסל חנוכייה של בן ציון צפוני מוצב בהר הרצל
סמלים אחרים: - פסל יונת השלום מאת פרנסואה ללן מוצב ליד תיאטרון ירושלים
- תבליטי סמלי השבטים קבועים על דלתות היכל שלמה, ועל דלתות בית החולים
ביקור חולים
- פסל עץ החיים מאת ז'ק ליפשיץ מוצב במתחם הדסה הר הצופים
- הסמל של עיריית ירושלים, גור אריה יהודה, נוצר בהשראת ברכת יעקב אבינו ליהודה (בראשית מט)
השפעת התנ"ך
על הפוליטיקה בירושלים
מתחולל בירושלים סכסוך מאבק חריף וממושך
בין יהודים למוסלמים בנושא הבעלות על הר הבית. לפי המקרא הר הבית שייך, כמובן,
ליהודים. המציאות היא שמתחם הר הבית נשלט בידי מוסלמים. רבים טוענים שניתן להגיע
לפתרון הסכסוך באמצעות חלוקת ירושלים תמורת שלום. הקושי הוא שהיהודים הדתיים מפרשים פסוקים מקראיים
שונים כציווי מקראי לשמור על שלמות העיר. לדוגמה, "והקימותי את סוכת דוד
הנופלת" (עמוס ט, יא) "העיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב, ג)}.
יש בירושלים מאבק חריף בין יהודים
חילוניים לדתיים. מאבק זה בא לידי ביטוי בין היתר בהפגנות נגד מצעד הגאווה
בירושלים, וב"מהומות השבת" – הפגנות אלימות של יהודים חרדים נגד נסיעה
בשבת של חילונים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה דתית בירושלים. מתח זה מתבטא גם בכתובות
גרפיטי של חילוניים שמוחים נגד התגברות השפעת הדתיים על חיי העיר. לדוגמה: "איראן
זה כאן"- גרפיטי שבו המלים "זה כאן" יוצרות את הזקן על פניו של
יהודי חרדי ואילו המלה "איראן" - את שפמו.
שלטי רחוב שמושפעים
מן התנ"ך
על פי ספר הטלפונים העדכני יש בירושלים
לפחות 136 שמות רחובות שמושפעים מן התנ"ך. בקבוצה זו בולטים ריכוזים של
רחובות על שם השבטים בשכונת בקעה, רחובות על שם מלכי יהודה במושבה היוונית, רחובות
על שם נביאי ישראל באזור מאה שערים, ורחובות שמזכירים את בית המקדש ברובע היהודי
בעיר העתיקה.
פסוקי מקרא
מתנוססים פה ושם ברשות הרבים
לדוגמה:
- פסוק ממלכים ב יט לד מתנוסס באותיות אבן מובלטות על אנדרטת הדווידקה
ברחוב יפו בירושלים
- הפסוק "אם אשכחך ירושלים" מתהילים (קלז, ה) חרות על שלטי מתכת בכניסות לכמה בתים ישנים בירושלים. פסוק זה גם מצויר מול הכניסה לשוק מחנה יהודה כגרפיטי גדול ממדים
- על פסיפס בשדרות הרצל מתנוסס הפסוק מספר עמוס: "ה' מציון ישאג
ומירושלים ייתן קולו"
- פסוקים מישעיהו חקוקים בדלתות המתכת של בית החולים ביקור חולים,
ופסוק מתהילים מופיע בלוגו בית החולים של שמתנוסס על חזית הבניין
- הפסוק "שאלו שלום ירושלים" (תהילים קכב, ו) חקוק בחזית
בניין העלייה והקליטה ברחוב המלך ג'ורג'
בירושלים
ישנו ריכוז גדול של אתרים מקראיים כגון:
- הר הבית (הר המוריה) שעליו עמד בית המקדש, ושעליו עקד אברהם את יצחק
(לפי המסורת המוסלמית עקד שם אברהם את ישמעאל)
- הר הזיתים
- הר ציון ועליו קבר דוד המלך
- הכותל המערבי ומנהרת הכותל
- חומת חזקיהו לאורך רחוב פלוגת הכותל ברובע היהודי
- גיא בן הנום
- עמק רפאים
- ניקבת השילוח
- מערת צדקיהו
אתרים אלה מושכים מבקרים רבים מן הארץ
ומחוצה לה.
מוסדות
בירושלים שפעילים בנושא המקרא
- אחד האתרים התיירותיים המפורסמים ביותר בירושלים הוא בנין "היכל
הספר", שנמצא במתחם של מוזיאון ישראל. הבניין תוכנן במיוחד בכדי לשמר את
מגילות מדבר יהודה, ובכללן מגילת ישעיהו, וכן כתבי-יד עתיקים ונדירים של
התנ"ך כמו "כתר ארם צובה"
- מוזיאון ארצות המקרא
- מוזיאון מקורות התנ"ך בעין כרם
- מכון המקדש ברובע היהודי ובו שחזורים של אחדים מכלי המקדש
- גן החיות התנכ"י, ובו אזור נרחב שמוקדש לחיות תנ"ך, ומרכז
מבקרים בצורת תיבת נוח
- שביל התנ"ך בגן הבוטני ובו כשלושים צמחים הנזכרים במקרא
בית הספר הידוע לאמנות "בצלאל" נקרא על שם בצלאל בן אורי, האמן היהודי הראשון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה